Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1895-01-01 · חוברת ג · p. Seite 60

ממזרח וממערב 60 אשר הושיבו בה משליטי רוסיה ורומניה אשר נלכדו במכמרתם, כ*ה משפחה במסטר, אך לאט לאט נמלטו המשפחות משם בעור שניהן ותשארנה רק שתים היושבות בבתיהן אצל התחנה. — רוח קר החל לנשב מן ההרים, ואבא לתוך הקרון ואשב בסנה, בין החלון והדלת, אצל שני רעי אשר פגשתי, ,הידעתם, אמר אלינו הסופר, הכפר אשר מימין ההר נקרא עד היום .צרעה* וממולו על ההר השני כפר .אשתאול*, ומערות רבות בנקרי ההרים, אשר לפי ההגדה ישב שם שמשון הנמר*. העברה החלה לעבור בדרך עקלתון, בירכתי ההרים הרמים. צורים נוראים ערומים וזקופים נשקפים מעל לראשינו ומכסים מפנינו את אור השמש, והננו עוברים כמו במנהרה (טונל). השממון הנורא יעורר טחשבות־תוגד" גם העברה עצרה מרוצתה וכמו נחש תזחל ותסובב סביב ההרים ומטפסת לאט לאט למעלה, האופנים יתחככו במטילי הברזל והוציאו שריקות נוראות המגרות העצבים ומחרישות האזן, לנגד עינינו רק ערמות סלעים, צורים זקופים המחשבים לנפול עלינו ואבני נגף, ורק במקרה יראה פתאם מבין הסלעים האלה שיח או עץ רענן ויעיד לנו, כי גם השממון הזה יעבור וגם הצורים הנוראים האלה יכנעו תחת ידים חרוצות להוציא מכליותיהם פרי חמר ועצי תגובה! — ברעיונים סבוכים כאלה ישבתי דומם ואעבור בסקירה אחת על פני האנשים אשר הזדמנו אתי בקרון, והנה רק אנחנו שלשתגו — היהודים האשכנזים בתוך הקרון, ממולנו ישבו בחבורה אחינו הספרדים ויתוכחו בהתלהבות גדולה בעניגי מסחר ואחרי אשר דברו ביניהם ספרדית עי כן לא הבינונו מאומה מכל ענ;נם. את הספסל הרחב השרוע לאורך הקרון בתוןי, אשר לפי החוק יושבים עליו זוגות זוגות איש בכתף רעהו, — רכשו להם הערבים־הסוחרים וירבצו עליו, כדרכם לשים רגליהם מתחתם, וישתו נר ג יל ו ת י ה ם <). שם בראש הספסל יושב איש נשוא פנים, מסורבל בבשר, מתחתיו כר וכסת, על ראשו כבע שעיר, לבוש שמלה ארוכה ואזור טשי במתניו, רשמי פניו יעידו כי אחינו הוא, בן ישראל, ואשאל את הנוסעים טי הוא, ויאמרו לי כי זה בוכרי ומדבר גם רוסית. פניתי אליו ואשאלהו בשפת רוסיה: השלום לדודי? — .שלום לך אחי*, ענני בשפה נשחתה מאד. מאץ? הוספתי לשאול — .מבוכרה*. ואנה תלך? — .ירושלימה!* ישראל?— .ברוך השם*, ענני בעברית. ובאיזה הדרך הלכת עד הנה? — .דרך _ק;קז עד בטום ומשם באגיה ישר ליפו*. כבדני נא בציגרה רוסית. — .עשה נא התפר*. דברתי עמו עוד דברים אחדים ואוכח כי בשפת רוסיה לא נוכל להשתעות הרבה ופחות מזה עוד בשפת עבר, כי שתי השפות מוזרות לו. בכל זאת הבטתי עליו בעין קנאה,' מדוע איש פשוט כזה, הנופל מאתנו בהשכלתו ובתרבותו, הנהו חובב ציון אמתי, לא מלאכותי, הולך ירושליטה, בלי התעוררות מן הצד, בלי השפעת הסופרים והמטיפים, חבת ציון היא י) נרגילה ז כלי, נכקנוק, עשוי לשתית חטומבק חדמשקי, וימלא מים; והעשן חיחנא סחמקטרת שעל הבקבוק ועובר דרך קנח חלול שבתוך הבקבוק ושב לעבור דרך חמים ועולה דרך קנח עור ארוך, מגופה כתובו מתכת דקה, עד בואו לתוך #יי השורף (בבערבית) — סזדבך ומזדקק ונעשה נוח לשתיה.