Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1895-01-01 · חוברת ג · p. Seite 59

69 משוט בארץ ישראל הנקראת בפי הערבים בשם .נעניה*, וחלק סמנה נספח על אדמת עקרון; ועתה אוכל להראות לך את המושבה .גדרה*, — התראה ש^ה מערבה — דרומה בתים לבנים עם גגות אדומים? — כן, הנני רואה, שם על ההר, — זאת היא מושבת חלוצינו בני ביל״ו! ומה שם הכפר הגדול אשר שם מימין לגדרה? — זה יבנה, עיר אשר בה כונן רבן יוחנן בן זכי את מקום התורה אחרי החרבן. — מה יקרים הם ללב איש עברי הזכרונות הקשורים בשטות האלה, אנכי גמרתי בדעתי: אחרי שובי מירושלם אלך גדרתה ובעברי אהיה גם בואדי-חנין (עמק השושנים), רחבות ועקרון, האם לא כן הדרך? — כן אדוני. ביום אחד תוכל לראות את כל המושבות האלה, אבל עליך לעבר עוד הפעם את .ראשון*, ובפעם הזאת ראה נא, אל תפסח על ביתי כאשר עשית. — באמת יצר לי מאד כי לא עלתה בידי להכירך בהיותי בראשון ובעיני יפלא, כי גם שמך לא שמעתי שם. — מה לעשות, היו ימים אשר דרשו לשכגי וימצאו גם קורת רוח בחברתי, ועתה מעת שנחליתי... הנך יודע את הגמול הרוחני אשר משלמים אחינו לכל אלה המקריבים נפשם על מזבח האהבה לעמם ודתם... — סלח נא לי אדוני ואשאלך, האם פה בארץ נחלית או כבר הכית במחלתך עוד בהיותך ברוסיה? — לו החליתי ברוסיה, כי אז לא עליתי הנה להרבות מספר האומללים. אנכי הייתי בריא ושלם בכל גופי, מלא כח עלומים ורוחי הלהיבני לעבור חלוץ לפני אחי ולסקל לפניהם הדרך... אבל גם לבי לא חזק מצור וחלמיש ויתפוצץ לרסיסים מחצי רעל וכדורי מות... וחלילה לי לחשד את אקלים הארץ כי הוא הביא עלי השואה הזאת; כי לו נהייתי במחלה כזאת ברוסיה, כי אז כבר עלו עשבים בלחיי!... ופה עוד לא אפפה ממני כל תקוה, והנני רואה אנשים רבים אשר הרופאים אמרו נואש לחייהם, ויבאו הנה לשאוף אויר הארץ ויתרפאו מעט — והגם חיים וקימים עד היום. — שאני אדוני, הלא .ראשון* כגן אלהים, בגניה ופרדסיה, ביערות אקליפטוסיה ואוירה חיי נשמות, ולמה תעזוב אותה ללכת לעיר המלאה אשפתות ואויר מחניק ישורר בחצותיה?! — צדקת, ידידי, בדבריך, השקפתך נאמנה; אולם דע לך, כי בירחי קיץ האחרונים עולה החום מאד במקומות אשר בשפלה ובבקעה, והקדחת תלוה אל החום וטתארחת בבית החלשים והנגועים וגרש תגרשם לצאת לחפש להם מנוח בין ההרים בסביבות ירושלם, חברון והלבנון, וגם ט ק א י ר ה המהוללה באוירה יבואו בעת הזאת הנה לשבת בין ההרים. ואנכי בחרתי הפעם בעיר חברון כי שם, שמעתי, האויר צח ונעים וגם נגוע אחר כמוני יושב שם מכבר ומוצא שם רפאות ותעלה... ה ץ ב ך ה עברה כבר את התחנה סג׳ד היושבת בעמק ותחל לעלות לתחנת' .אבן דיר*, היא נחלת .ארטוף* אשר קמה לאחזה לה.מםיתים*,*