Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1895-01-01 · חוברת ג · p. Seite 56

// . •/ '׳. 66 ממזרח וממערב שפלת-לוד הפוריה עם יערות זיתיה. לפנינו העיר רמלה עם מגדליה הרסיס אשר נשארו עוד מימי מסע-הצלב, עצי זיתים רבים אשר הדרת השיבה חופפת עליהם, עוברים ושבים רבים נפגשים בדרך, שפעות גטלים טעונים מטוב הארץ, חמורים נושאים נאדות שסן. עוד סעט והנה אנחנו ברסלה, הנה טקלטיה לנזירים ונזירות אשר לכתות נוצרים שונות, הנה בתי-אורחיה היפים, אשר היו מלאים תמיד אורחים ודרים, ועתה מעת החל שלטון הקיטור בארץ — נשמו, הנה גם אחדים מאחינו תושבי העיר רצים ברחוב מבוהלים ודחופים, כמו ענינים ועסקים גדולים נעשים על ידם, אף כי שמלותיהם הקרועות ופזטקותיהם הטלואות תספרנה לנו עניגים אחרים. העזתי לעכב אחד הרצים והוא ממכירי, ואשאלהו לשלומו ולמצבו וישנה את טעמו ויחל במתינות לתאר לי תמונה נוראה, — עד כי לא נתתי לו לגמרה ואשאלהו ע׳יד מצב הישוב הכללי ב״רמלה*: — רע מאד, ענני, למרות כל ההשתדלות להגדיל הישוב בזה הנהו הולך ודל מיום ליום; רבים מאחינו התפרנסו טבתי-מלון, מהליכה בעגלות ירושלמה, — ועתה המסלה הרסתם עד היסוד ויעזבו את בתיהם וילכו למצוא מחיה באשר ימצאו; התראה שם בית קטן וחלונותיו סתומים? — גם זה היה בית־מלון עברי ועתה נחרב; שכירי יום גרו פה, אשר עבדו בכרמים ב״רחובות" ועתה גם המה יצאו ואינם, כי העבודה נתמעטה במושבה ומספר הפועלים הנדרש מצער. 1 —סלח נא לי כי עצרתיך מלכת, ואתה, כמדומה לי, הנך נחפז לדרכך?— — אין דבר, יש לי, ברוך ה', זמן די והותר. — ולמה מהרת ללכת?— כך הורגלתי, כי כלנו שטים באויר, באין מעמד לרגלינו בכל הארץ... באתי אל התחנה, בית בודד. כלו חדר אחד מרוח, הדלתות פתוחות, בבית אין איש, דמיה ושקט מסביב, רק שם בפנת החדר, לפנים ממחיצה קטנה, יושב כמו בכלוב, איש אחד וכותב — זה שר התחנה, אדון התלנרף, בעל הבית, סוכן הסחורה המובלת, המחשב, המזכיר ואולי גם — שומר הבית, כי לא ראיתי בלעדו כל איש. רכבי הכנים מרצופי י) ו ט ז ו ד ת י *) ונשב על הספסלים השרועים לארך הבית, לחכות לבוא ה?ן בך ה 8), , ושר התחנה לא סרב לצאת אלינו, ובהודעו כי מ״ראשוף אנחנו חלק לנו כבוד, כי מכירים רבים לו בבית הפקידות, ובתי נגשה אליו ותבקשהו בשם כל ילדי להראות להם את מכונת התלגרף, כי הבטח הבטחתי להם בלכתנו בדרך להראות להם ברמלה את המכונה אשר על ידה יעופו "מכתבים• כברקים דרך חוטי הברזל המתוחים על העמודים הנצבים בדרך, ויזעתר לה השר ויביאם החדרה ויראם את השלחן, המניעים והאופנים אשר עליו. ויאמר להם כי עוד מעט, רצאת העברה מן התחנה הסמוכה אלינו, תבא ידיעה דרך התלגרף, עוד לא כלה לדבר וישקשק המניע והאופן החל לסובב ועל האופן — מתגלגל פתיל ניר כתוב ~ אותיות ירוקות — ותעל שמחת 'ילדי ותגדל עליצותם וגם בני הקטן מחא כפיו ויקרא הידד! ברכנו את י) }1:>16186מ16!1. י) 601• 2118;(' .1160x61, שמואל ב׳ י׳ט י׳ט. בשם ידידי מוהוא׳ל גורדון.