Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1895-01-01 · חוברת ג · p. Seite 57

67 משוט בארץ ישראל השר על הענג אשר עשה לנו ואקו^ כרטים-מםע ירושלסה ונצא אל טירת')־ התחנה, לקרם פני העברה. גם פה על הטירה אין איש, מסביב השלך הם; לך וט_יל בבל מקום, בין השבילים, בין המשילים — ואיש לא יפריע, כי נם הגנדרם האיום, ההולך ומפיץ מבטי אימה, לא יכירנו פה מקומו. עוד מעט והנה קול רעש וקול תרועת הקיטור — והעברה ברעש וברנז עמדה לפני התחנה. מהדתי להפרד מאהובי נפשי, כי רק דקים אחדים תעמד העברה ואכנס לקרון8) מלא אנשים וענן עשן הטבק חופף עליהם ומכסה בעלטה כל הבית, הישעול החל ללחצני ואצא אל הטירה ואלפות בעמודי הקרון לבל אפל ארצה. (קרון מיוחד ללא-טעשנים אין, ורק מחיצה קטנה לנשים ואסור לאיש לבא שמה). והנה קול קורא אלי מפנים הקרון: ,השלום למר ל...ב הגם כבודו הולך ירושליטה?* הבטתי מאחרי לראות מי הוא המדבר אלי והנה אחד מצעירי הסופרים אשר בירושלם לקראתי.— האטת אניד כי לא שמחתי הרבה על הפגישה הזאת, סופרינו באה״ק בכלל (ואין כלל בלי פרטים) אינם עושים רושם נעים בלב מכיריהם ודוחים במעשיהם הרבה יותר מאשר יקרבו. בראש כל ריב ומדון נראה פני סופר, בתוך כל הקטטות והשערוריות הנעשות בתוככי ירושלם יד הסופרים באמצע. הצרפתים מחפשים את ה״אשה* בכל ריב ומצה ואנו — את הסופרים. מי הקדיש מלחמה על מעשי הנדיב? מי הוא המהתר תחת בנין חו*צ ומבקש לקעקעו כלו? מי הוא המפקד על החלוקה ומוליך הממונים והרבנים שולל? — סופר פלוני וסופר אלמוני! יש אתנו אשר כל ספרותם היא ב״צא וקלל", ברבה וקטרוג או חנופה והחלקת לשון... יש אתנו אשר אינם מסתפקים להיות "נטורי קרתא", לשטר ולהגן על אשר רכשנו לנו ברב עמל ותלאה, כי אם חפצים להיות נם ,בונים* ולא בקיטו ,חכי כמעט רגע*, בעת אשר דבנין יכול להיות פרוץ מרובה על העומד... ואוי ואבוי ,אם הנחתום תופר מנעלים* וסופר עברי הלן בארבע אמות של הספרות העברית יוצא בקנה המרה ואמת הבנין!... גט הסופר הצעיר הזה אשר פגשתי, כשהוא לעצמו הנהו איש משכיל וסופר מהיר ובודאי גם איש ישר בכל דרכיו, ולולי התפרנס מעטו לא היתה לנו כל סבה לדבר בו, אבל דא עקא כי עובד הוא באחד בתי החסד והצדקה והוא רוח החיה באופני כלכלת הבית ולרגלי ספרנותו מריבות מתרגשות ובאות. גם פני סופרים ידועים בשם...;דאו מבעד למסך הפרוש על פני גי החזיון, א טי ממנו מתרגשות ובאות מהומות וסבוכות לעולם ה-שוב החדש, — גם פני סופרים מפורסמים בקרב!... — האטת הדבר, שאלני הסופר, כי האדון שיד דבר רתת על החלוקה מעל הבמה בבית הכנסת ב״ראשון* ויאמר בי ריב לו עם החלוקה עד עולם ולא ינוח ולא ישקט עד אשר יכלה את אוכלי לחם חסד האלה מן הארץ? — שקר הדבר, עניתיו, מעולם לא דבר האדון שיד כדברים האלה, הלא הוא המחלק אלפי פרנקים לעניי ארצנו בשם הנדיב והוא לוקח תמיד חלק בגורלם המר ומתאמץ להטיב מצבם, ורק בדברו על אדות יין .ראשון* י) 12101111*1? ועי׳ כלים ח׳ טירת התנור ובוטנורח שם. י) תס^פאו.