Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1895-01-01 · חוברת ג · p. Seite 53

63 תורת הבריאות בישראל ובעמים נהוגים על פי חבר רופאים היותר ספורסםים ואת רופאי-אליל הענישו, את העוברים ויוצאים בדרך רפאו חנם בכל סקום תחנותם, בעוד אשר כיסינו אם יבוא איש אל עיר נכריה ויחלה ואין לו בטה לשלם בבית החולים יגרשוהו חוצה. .8 כעת נשאר לנו לחקור ולדרוש את האפנים והדרכים, אשר בחרו בהם הטצרים לשסור את קיום שבטם ואריכות יסיו. בידינו נשמרו הידיעות האלה ע*ד פרותם ורבותם של המצרים וחיי־האשות בקרבם: חוקיהם מתנגדים בכל תוקף ועוז לכל אפני דרכי חיי הטין אי-הטבעים. בספר הטתים של המצרים, הכתוב על גיסא ומכיל בקרבו קצור כתבי הקדש ותטציחם, אשר נתנוהו לכל חנוט בקברו נזכר אסור מעשה אונן שתי פעמים י). בני העם היו לוקחים נשים רבות; אך להכהנים הותר לקחת רק אשה אחת 2). על פי דברי דיודור פרו ורבו המצרים מאד ומאד 8). "אחד ממנהניהם הראוים לתהלה — יאמר שטךב1 *) — כי השאירו את כל ילדיהם בחיים*. פשר החזיון הזה שאינו מצוי בדורות הקדמונים ג) הננו מוצאים בדברי דיורור האלה: לא יאומן כי יסופר, יאמר הסופר הזה, מה מצער היה צער גדול הבנים בקרב המצרים ומה דל וקל חלק הכסף שהוציאו עליהם. המצרים הכינו לילדיהם את המזונות היותר פשוטים ושכיחים. המה בלבלו את ילדיהם בקנה-גיטא, בנבעולי צמחי־הבצה ושרשיהם מקצתם חיים, מקצתם במים רותחים ומקצתם צלויים. רוב הילדים הלכו יחפים ובלי כל לבוש, כי מזג האויר בארצם היה נעים. לכן הוציאו ההורים על גדול הילד עד חיותו לאיש לא יותר מעשרים אדרכמוגים. בדבר זה נבקש סבת רבוי העם במצרים גם נבין איך יכלו מפעלים בכירים ואדירים להתכונן בארצם "). .9 אם נתבונן אל בנין תורת הבריאות המדינית של המצרים הקרטונים ממסד ועד הטפחות, אז נוכח כי היא דואגת הרבה יתר לבריאות הפרט וקיומו מאשר תדאוג לקיום השבט בכלל. הגמול אשר החקים המצרים מבטיחים לשוטריהם ועובדיהם הנאמנים מטעים את יעודם ותכליתם לשמירת הבריאות במדינה באופן יותר מוחש, יותר מפוקח, מאשר יעשו זאת כתבי הקדש של ההורים או הספר צנד-אוסתה. קירות בתי המקדש של המצרים מכוסים כתובות אשר בנלן רעיון אחד .003 .8 .0 .8 .2 ג1£301דז8 (י .80 .1 (• .37 .ט .זס1>סז0צ ר .1473 ,£711 .18 ,1116ק1חז*ס60 (4 •) יקטל. העובר במעי אסו היה דבר מגוי ונסרין סאוד בין היונים והרוסים; באשםחזח חיו נוהגים להסית גם אח הילדים הנולדים *) 1. 80.