Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1895-01-01 · חוברת ג · p. Seite 43

43 ממזרח וממערב. אמנם נשתנו פני הדברים תכלית שגוי, כי ספרי מיצקיטץ, ארזישקא וכדומה בבר מצאו לטו מעתיקיהם העברים. מגמת .פני בכורי העתים• גלויה ובולטת מתוך הדברים הערוכים על גב השער. כמעט נגולל את מחברות .בכורי העתים• ונקרא את הכתבת מעל פני שעריהן והנה לבגו כבר יגיד לגו, כי לא מפעל אחד מוצק, פרי מגרה אחת קבועה, לפנינו, כי אם יליד התפתחות לאטית אשר הלכה והתקדמה על יד על יד. על שער .בכורי העתים• לשנה ראשונה כתוב לאמור: "בכורי העתים הם פרי תבואה לשנת תקפ״א הכוללים כמה דברים נחמדים ועניני מדע ותועלת נועדים לברכת הורים להוביל שי לבניהם השומעים לקולם, למען ישמע חכם ויוסיף לקח*. ובשפת אשכנז: .איין ניטצליכעם אונד לעהררייכעס געשאפטס- אונד אונטערהאלטוגגםבוך אויף דאם יאהר' תקפיא צום נייאיאהרסגעשענק פיר געבילדעטע הויזפאטער אונד הויזמיטטער אלם פרעמיענבוך פיר דיא פלייפסיגע יוגענד*. .בכורי העתים• משנות תקפ״ב ותקפיג לא הוסיפו עוד להפריע את מנוחת,האבות הנאורים, האמות המשכילות והבנים השומעים לקולם• ועל שעריהם נמצאים רק הדברים האלה: איין ניטצליכעם אוגד לעהררייכעם געשאפטס- אוגר אוגטערהאלטונגסבוך*. ב״בכורי העתים• שנת תקפיד מצאה המערכת לנהוץ להשמיט גם את המלה .געשאפט• ובכתבת השער נמצאים כדברים האלה: .בכורי העתים מנחת בכורים לראשית שנת תקפ״ד, חבור כולל דברי חכמים וחדותם, אשר עוד בחיים חיתם לדעת חכמה ומופר, להבין אמרי בינה ועוד נלוה עליהם מבחר המאםף,. ובשפת אשכנז: ערשטליגגע איין נייאיאהרפגעשענק צור בעלעהרונג עט אונטער- האלטונג פיר געבילדעטע איזראעליטען• הכתבת הזאת עצמה נמצאת גם על שער .בכורי העתים• שנת תקפיה. אל הכרך הזה נספחה הוספה כתובה אשכנזית באותיות אשכנזיות — דבר חרש בקרב בני ישראל באוסטריא, כי ער הימים ההם כל הכתוב אשכנזית נדפם בכתב אשורית— חוברת ראשונה, ועל גבה כתובים כדברים האלה: .עישטלינגע איין אלמא- נאך פיר פריינדע דער העברעאישע; אוגד ביבלישע; ליטעי־אטור איבערהויפט איגד פיר געבילדעטע איזראעליטען אינסבעזאנדערע*. החוברת האשכנזית הזאת היתה הראשונה וגם האחרונה. דורשי שפת עבר ושוחרי ספרותה מקייב הנוצרים בפרנץ ךליטש ומרטינט מכבדי השורה העברית ומעריציה׳ אשר ראינום לאחר זמן מה בארץ אשכנז, לא נמצאו, כנראה, אז באופטריא. .בכירי העתים• משנת תקפ׳ו עד תקצ*ב כבר חדלו להיות .ראשית בכורים* כי אם בנחת שי לראשית השגה נועדים למשכילי בני ישראל ללמודים ולשעשועים. משגת תקפ׳ט והלאה חדלו בהם הלקוטים והתוצאות מתוך .המאספים• כליל. .בכורי העתים* נתככרו כל צרכם להיות עומדים וקימים בפני עצמם. חלוקת המאמרים ב״בכורי העתים• ואיכותם בטנות ונערכות אל ח , י מצב היהודים, אשר על פי רוב שכנו עוד בימים ההם בתחום הגיטו ואך זה מעט נתעורר בקרבם החפץ לשאוף לחיים אירופיים, כמו כן מתאימים המאמרים האלה עם מגמת .בכורי העתים* המפורשה בכתבות שעריהם.