Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1895-01-01 · חוברת ג · p. Seite 42

לתולדות הספרות העברית. מבוא כללי 42 גירה לך גיר עולם ט ט ע י קדם ט ש י ר ציון ישיר חוסן עטך; כגור געים תמצא בגן טקדם כי על עץ החיים תלו כגורך! ליטין חוזים תלך בנתיב אל-טות. כדרך .הטאפפים*, שהיו בשעתם מאספים לכל המשכילים שוחרי התקוגים בקרב בגי ישראל בכל אי־צות אירופא, כן גהיו .בכורי העתים• לבית ועד יכל טשכילי בגי ישראל בארצות אוסטריא והוגגריא, אשר חוקי הבקרת, שנקבעו ב טים ההם מטעם הטטשלה, היו לטו לקיר היץ וטבדיל לבלתי גתון ידים להרוח הטגשבת בקרב אחיהם ביתר ארצות אירופא להבקיע גם אליהם. בין הלוקחים חלק בראש עבודת .בכורי העתים• הננו רואים לפנינו שלש פיעית מקרב מערכות היהודים בטטלכת אופטריא והוגגריא: היהודים בגי ביהם ומורביה, בני אטליא וילידי פולגיא. בראש המערכה הראשונה הגגו טוצאים את הסופר הפורה, הבלשן, המליץ יששכר דוב שלזינגר בחבר ספר .החשטונאים׳, ועל ידו ברוך ויהודה לבית ייטלש; בראש הטערכה השניה -- שד*ל ויצחק שמואל ריגיו'ובראש הסיעה השלישית מתיצב לפנינו המליץ הטלוטר הגדול במלוא קומת איש טכל אחיו הטשכילים בני ארץ אופטריא, מר שלמה יהודה רפפופורט, אשר מפני שפעת ^ור רוחו כטעט לא יתראו לעינינו יתר חבריו בני גליציה: פטרליסקר, גטקיס וכדומה. החלק הכי טצער בעבודת .בכורי העתים• נטלה סיעת המשכילים טקרב בני ישראל בארץ הונגריא. בראשה התיצב הרב טארר אהרן חורין (•01101-11161) אשר בעת רעש־התקונים נתפרסם שטו גם טעבר לגבולות אוסטריא. בכל משך צאת בכורי העתים לאור באו כארץ רופיא רק שגי שירים בודדים. האחד הוא מספד אשר קשרו חניכי בית הספר .בעיר אומאן בטדינת אוקראינא על אבדן חברם פאר התלטידים* אשר טת טיתה חטופה באכלו פרי בוסר. (בכורי העתים תקפיב צד 168). בהערת בית המערכת הבאה מתחת להשיר ההוא נקרא כדברים האלה:." עור בטרם נשים לבנו לערכו המדיני של השיר הזה, הנה ככר נכבד מאוד בעינינו לראות, כי גם באחת הנפות היותר שפלות ופחותות בטצב תרבותן בארץ רופיא הכבירה, בהנפות אשר החשכה והבערות שולטות בקרב יושביהן בכלל ובקרב בני עטנו בפרט בכל עצם תקפן ועוזן— גם שם תתנוסס לתפארה עיר נכבדה כאוטאן, אשר בקרב יושביה נטצאים בעלי כשרון ונם בית ספר אשר בו יורו דעת טלבד השפה העבייה גם שפות אחרות וידיעת היסודות הראשיים בטרעי תבל הנחוצים*. השיר בעצטו חלוש ורפה הנהו ובתכנו ובצורתו הוא כעין חקוי השיר .קיגה על מות לבן* של שיללר. השיר השני .הבטחון* (בכורי העתים תקצ*א צד 177) טקורו בשפת רופיא מאת כורופקוף ונעתק לשפת עבר ע״י ברוך טשטשקים. ערך השיר הזה נכבד בעינינו בגלל טקורו הפלך. דברי השיר הזה הם הראשונים שנעתקו טשפה סלוית לעברית ע*י יהורי סלוי טדבר אשכנזית. ביטינו אלה