Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1895-01-01 · חוברת ג · p. Seite 41

41 ממזרח וממערב <•־׳/ גן עברים! נטעי שעשועים בך זורעו. עת לקח כטמר ערפו שטין, חלפה עת, עקבותיך לא נודעו, נטשת, חרולים כסו פניך : תשוב תתחדש, עוד זרעיך נטעו עתה יבשלו כל בכורי עתך. הטאטרים שבאו מטנו בעצמו ב״בכורי העתים", ערכם נכבד מאוד ביחוסם אל הזמן ההוא. טאטרו,סדר העבודה ביטי בית שני* ב״בבורי העתים* תקפ״א (נדפס רק מקצתו ולא כלו) הוא לנו לראי טוצק לרא־ת בו את רוח התשוקה אשר התעוררה אז בישראל לכונן לב לתולדות ישראל בשנות קדומים, תקופת העוז והתפארת. משיריו הכי נכבדים: ,גם אלה משלי שלום•, מפני כי ממקור החיים והמציאות מוצאם. לדוגמא אביא בזה אחדים מהם: (צד 107 והלאה) (ז׳) חוגף לעשיר קונה לו אדון ובהגאלו טמנו ימצא שונאו. — (ייג) עשיר מתחכם ורשע מתקדש חמת עכשוב גם שניהם. — (ט״ו) דור דעה לפי ספרו יהולל איש ודור תהפוכות לפי איש יהולל ספרו.— (כ״ג) ראיתי רשע בנחת ידבר ויחונן וצדיק כועס וישונא. — מרומם על כל תהלה הוא מאמרו ב,בכורי העתים* תקפ״ג צד 177 ,על דבר התפתחות הפשרות והליכתה לפנים במדינות אוסטריא■ הכתוב אשכנזית, ובמרוצת דברינו על דבר ,בכורי העתים* עוד נבוא לדבר על תכונתו. ספרו ,ספר הדורות* (חלק ממנו נדפס ב״בכורי העתים החדשים* וינא 1615 צד 26) הוא ענין רב הערך לתולדות ישראל בתקופתנו החדשה בפולניא. גדול ונכבד מאד היה הרישם אשר עשה על כל רואי פניו. בכל מקום בואו, וכנראה היה גם בגליציה לבקש מנויים על ,בכורי העתים*, עורר רוח תשוקה וחפץ נמרץ לההשכלה ומעלות רוחה. בעיני משכילי גליציה היה שמו גדול ונכבד כל כך, עד כי חבר אחד מסיעת המשכילים בלבוב, 'אברהם גאלדברג מרוא רוסקא, הוציא, בעצת ר׳ נחמן קרובמל, בטהדורא שניה את ספרו ,מטעי קדם*, שנדפס בהוצאה הראשונה בדפוס הרחה ברדלהיים, בהוספת שאר שירי המליץ הזה המפוזרים בספרי.המאספים* ושאר ספריו יי2). נכבדים מאוד ספריו; .משלי אגור*. .ניר דויד* (שיר עלילה במתכונת,שירי תפארת* לרנה״ו), .קורא הדורות*, .שרשי אמונה*, .תורת לשון עברית• (העתקת .תלמוד לשון עברי* לאשכנזית), .תפארת ישראל*, .עמל ו ־רצה* והאגרון: .כתב יושר* לתועלת בני הנעורים. (תקונים להאגרון הזה נמצאים בבכורי העתים תקפ-ב צ. 177). מרבית שיריו כוננו לכבוד ישראל ותפארתו בימי קדם. מת בהמבורג (בעשרים לירח פיברואר שנת 1845). הכתבת החרותה על מצבת קבורתו נערכה על ידי המליץ מאיר הלוי למרים. (תופש בנור ועוגב... צד 113). הבית השני של הכתבת ההיא יכלכל בתוכו החרחים האלה : ״*) לט־יס׳ זברון בספר 1ד 187. — 21 —