Mannheim
Compact Memory

Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1895-01-01 · חוברת ג · p. Seite 39

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv
Volume
שנת תרנ״ו - 1895
Issue
חוברת ג
Date
1895-01-01
Page
Seite 39 (sequence 41)
Language
Hebrew
Belongs to
journal issue
OCR quality
63% known words query
IRI
…/4861829-6448961-6613382--380-4862204
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

39 ממזרח וממערב בבחינת השפה מצטיינת ספרות ההשכלה בגליציה ע*י טה שהיא משתמשת בהמלים הנמצאות באוצרות השפה החבריה במרה ראויה ומספקת. סגנונה אין בו •לא מעין הסגנון המסולסל של מטהרי הלשון ואף לא ממרת מבלבלי השפה הפורצים את גדרה. בתחלת שנות המאה השמונה עשרה החלו באנגליא לצאת לאור מדי שבוע בשבוע .כתבי העתים למוסר* שתעודתם היתה לאלף ארחות מוסר וצרוף המרות 6י) יחד עם יתר הצורות אשר לספרות העמים סגלה לה ספרות ההשכלה באשכנז נם את הצורה הזאת בהוצאת .המאסף*. כאשר העתיקה ההשכלה האשכנזית אחרי כן את מקומה לארצות אוסטריא, קמה ונוסדה שמה מערכת שלטה של כתבי עתים עברים, אשר מרביתם יצאו בעקבות .המאספים* ויוסיפו לפתח את יסודותיהם ועקריהם. הכי נכבדים ומרובי ההשפעה בין בתבייהעתים האלה היו .בכורי העתים* ,כרם חמר* ו״החלוץ* יי). בטרם אנסה לתאי את תכונתם חפץ אנכי להקדים הערה אחת קצרה על דבר הספרות העתית החדשה בישראל. הספרות העברית העתית המתגלה ויוצאת לאור בצורת נליונות לשביעות, בתואר חוברות לירחים או ספרים שנתיים, רבת הערך היא מאוד להיהדות בתקופתנו החדשה. הספרות העתית היא בית אוצר לחומר תולדות מהלך הרוח והמעשים בישראל בשנות המאה התשע עשרה. בכית גנזיה נמצא את פרשת כל המלחמות, התנועות והתפתחיות התרבות רשומות ומפורטות לכל חליפות מראיהן ונעיהן ובלעדן לא יעלה ביד כל סופר דברי הימים להעביר לפנינו במערכה תולדות העתים האלה וקורותיהן. כמשפט התעודות וספרי הזכרונית שהיו בימים מקדם ליסוד מוסד לסופרי התולדה, כן משפט הספרות התקופית וערכה בימינו אלה; ולנו בני ישראל פי שנים בערכה, יען כי היא ממלאת לנו גם את מקום בתי המחוקקים, בתי שבת תחכמוגי ולשכות כנסת הדת, אשר לכל העמים המאושרים היושבים בארצותם הם נותנים פלם ומשקל לרוח חייהם הלאומיים, הכלכליים והדתיים. — .בכורי העתים*, אף בי בכלל שטחיים המה ומחוסרי כל עומק, אבל בגלל התפשטותם הרחבה, עריכתם היפה ובנלל תכנם רב-הפרצוםים, הם יותר מציינים ומסמנים את תכונת רוח תקופת ההשכלה ולכן איחד להם מקום רחב ידים יוחר בדברי על דבר כתבי העתים בכלל. נכבדים מאד דברי סנטו מיסד .העת החדשה* (נייצייט) בוויען על דבר ערך .בכורי העתים* לאטר, כי השפעתם היתה מרובה על בני ישראל במדינות אוסטריא, בהיותם להם את אשר היה בן מנחם בשעתו לאחיו .261 .8 .1 13ז16>1ו11נ1־1111!1. 111^£68611161)10 (108Xזו111!־1.1161 :•116111161 (" י') מימות המאספים וער כה יצאי לאור כחמשים בתני עתים עברים על פני כל האדמה, ונפלא הדבר לראות בי כארבעים מהם, אשר נערנו והוצאו בארצות עונות(אבל מרביתם באוסמריא), רק בשביל בני ישראל בפולין ורוסיא נועדו, — 19 —

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.