Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1895-01-01 · חוברת ג · p. Seite 37

37 ממזרח וממערב בעניני הצבור, אשר המשכילים חתרו להסב אותה אליהם בחזקה בעזרת פקידי הממשלה, ועל עסקי ענפי פרנסות שונות, אשר יוקחו מיד החרדים, אם ה״אשכנזים* יתעלו ושלטון־ההנהגה ימסד בידם. המניע החמרי הזה חוזר" ומתגלה לפנינו בכל אחד ואחד מהתקונים החדשים אשר עשקו על אדותם: בחכירת מכם הבשר והנרות המביאה שכר הרבה לבעליה, הלא היו המשכילים בין ראשי המתחרים 1 בהתיסדות בתי ספר, הלא הדבר הזה ימיט שואה נוראה על המון מלמדי־החדר! בהתכונן היכלות בלוית מטיפים ומשוררים במקהלה- מה יעשו הרבנים, החזנים השמשים ויתר חבריהם •כלי הקדש•? בכל הדברים האלה לא היו התקונים שנויים לטובה, המכונים ומתאימים לצרכיו האמתים של רוב העם, כי אם שנוים השונים מכל הנהוג והמקובל באומה, הזרים לרוח העם וחדשים לו. לא נפלא איפא הדבר כי העם התקומם ויתמרמר מאד. על רנש ההתמרמרות הזאת נלוה עוד שלטון רגש הלאומי, כי איך ישים היהודי הפולני את המטיף המגולח למשעי, אשר ילבוש בגדי שרד מגוהצים כאחד הכמרים באשכנז ואשר לא יכיר בפניו את צלם האלהים, למורו ומדריכו בעניני הרוח! למען הפיץ עוד קוי אור אחדים על תכונת רוח הזמן ההוא ראוי כי נתבונן אל התחבולות והאמצעים אשר חבלו המשכילים וישתמשו בהם להוציא את חפצם למעשה. נפלא מאד הדבר לראות, כי גם לרפץ־התקונים במנהגי בית הכנסת לא נמנעו המשכילים מלדרוש עזרת הממשלה ,חובבת ההשכלה ושוחרת האור,, והנני רואה חובה לעצמי להביא בזה, לזברון לדורות הבאים, את דבר הפקודה, אשר יצאה, כנראה ברור, בהשפעת המשכילים ובהשתדלותם, מטעם הקיסר פראנץ הראשון, (כ*נ לירח יאנואר 1820) אשר בה ,יודיע חפצו, כי בכל מדינות אוסטריא אשר בני ישראל נחתים שם, המצוה לבער ולשרש אחרי המשובה הפרועה השוררת בבתי חפלה ובתי כנסיות משנות דור ודור ולקבוע תחתיה עבודת אלהים נאוה ומסודרת על פי הרוח הנכון והנאות לכבוד אלהים בצבור*. .למן הרגע ההוא — יוסיף המודיע את דבר הפקודה הזאת ב,העתון הכללי להיהדות* בשפת אשכנז (11 צד 161): למן הרגע אשר נודע ונתפרסם גלוי רצונה של הרוממות, לא נשאר עור כל מקום לפקפק איזהו הדרך הראוי שנבור לנו*. בטרם נשים את פנינו לתבונת כתבי העתים והאספות הנסתרות, אשר היו להמשכילים בימים ההם, הנני רואה לנחוץ להעיר בזה דברים אחדים על עוד תכונות אחדות מיוחדות המיחדות וטציינות את ספרות ההשכלה בגליציה^מאד נפלא הדבר לראות, כי כספרות החסידות כן ספרות ההשכלה רק ספרות מיוחדת לגברים הן, ספרות שסופריה וקוראיה יחד רק גברים המה *'). החזיון הנפלא הזה יש לו יחם וקשר עם תולדות ישראל בעבר. ") רחל סורטורגא טאיטליא ויענטא וואהללערנער טגליזנח, י*י*תיהן נתבו לטעמים בי*#ת עבר, כסובן, רק כיווואות סן הכלל חחחשכנח. - 7! —