Mannheim
Compact Memory

Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1895-01-01 · חוברת ג · p. Seite 36

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv
Volume
שנת תרנ״ו - 1895
Issue
חוברת ג
Date
1895-01-01
Page
Seite 36 (sequence 38)
Language
Hebrew
Belongs to
journal issue
OCR quality
61% known words query
IRI
…/4861829-6448961-6613382--377-4862201
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

לתולדות הספרות העברית. טבוא כללי. 36 להצדיקים, אשר השפעתם הלכה וגברה בקרב העם סיום ליום; ובכן הסבו המשכילים את פני המלחמה גם אל הצדיקים וחסידיהם. את הצדיקים האשימו לאמור: כי בעקבה וזדון יוליכו את המון העם שולל. ואת החסידים — כי נתעים המה בשוא ועובדי אלילים הנמו. — כ• ראשית מקור החסידות היחה פעולה חוזרת ומתנגדת לדקדוקי הרבנים בחיצוניות אשר גדשו הסאה — את הדבר הזה הכירו וידעו רק מתי מםפר, כל המשכילים אשר התיצבו בראש ספרות ההשכלה בימים ההם — מלבד יעקב שמואל ביק, אשר כמעט בכל מהום שאנחנו מוצאים את דבריו ראוי כי נתבונן אליהם _— וגם הרש״ל רפפורט בכלל, כלם מטיחים דברים כלפי החסידות ברגש שגאה ושאם נפש. המה אינם חפצים לרדת לעומקה של הלכת החסידות, למצות את עומק דינה ולסתור את יסודותיה ברוח משפט ובקרת נאמנה, כי אם מרבים לבדוק בחיצוניותה כדי למצוא להם די ענין וחומר לשפוך עליהם את התוליהם וטרי לעגם; וגם אם לפרקים ינסו לעשות כזאת. הנם נראים כמתנונים לעקם עלינו את המציאות והמעשים,. בקבלם את הוראת הדברים, אשר רוח הדמיון והמליצה מרחפת עליהם, כפשוטם וכמשמעם, בתור מקרים ומעשים שנקרו ויאתיו במעשה ובפועל. — גם על דבר עבודת אלהים בבתי כנסיות שאיננה מסודרת לפי רוח בני הדור החדש וטעמם בעניני החן והיופי: כמו התפלה בשאון ורעש ואמירת סיוטים חדלי הספירות — גם על הדבר הזה התמרמרו המשכילים, רעמו פגים וידרשו תקונים בטעם אירופה ורוחה. גם המלחמה הזאת גם המלחמות האמורות למערה הן הד קולן של המלחמות שהתיקחו בקרב ישראל בימים ההם באשכנז ואין בין אלו לאלו אלא ההבדל הזה בלבד, שבאשכנז היו מעשים באים ויוצאים לפעולות לרגלי המלחמות ההן — אחרי הדבור בא המעשה ואולם בגליציה התוצאות היו מצערות מאד (בכל ארץ גליציה נוסדו רק שני היכלות האחד בטרנופול ומשנהו בלבוב יי).) אבל תחת זאת היתה מלחמת־הסופרים נטרצה ונהוגה ברוח כביר מאד, ביחוד על כי אנשי מצותם, הרבנים והחסידים, לא במאמרי־סוסרים השיבו מלחמה שערה, .כי אם במכות אגרוף, בסמי מות ומאכלת יצאו לקראתם *'). רק המשכילים שבאשכנז, אשר ברובם מלבד שפל מצבם האזרחי לא ידעו מחסיר, היתר. להם היכולת לרדוף אחרי מותרות ולאסור מלחמה לשם איזה דעה או רעיון; לא כן בגליציה, למרות כל המליצות היפות והפתגמים הגאוים כמו: ,מלחמת האור עם החושך* וכדומה, השגורים אז על כל שפה ולשון, כל עצמן וכל עקרן של המלחמות לא באו כי אם על עסקי ענינים הטריים בתכלית החמריות, ולכל לראש על עסקי שלטון ההשפעה ההנהגיח ") כנראה יש ליחס דבר התכוננות ההיכל נלבוג להשפעת ,עבודת אלהים הטסודרת* שכתב מנחיימר. ") כונתנו בזח להשערוויח הנודעת בדבר המטיף הראשון לעדת לבוב ד׳ר אברהם קאהן שמת ע׳י סם המות ששמו הקנאים בלחמו. — 16 -

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.