Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1895-01-01 · חוברת ג · p. Seite 29

29 לתולדות הגאון רבי טשד. סופר \ הוא מתאמץ ללמד סניגוריא 'על איזה גדול מן הסחכרים אם נכשל במחקרו והלך תועה בעיונו שאז 'מהפך ומהפך בדבר ואין פלפול מתמיה אשר נשנב ממנו להצדיק בו את המעוקל ולשום את העקוב למישור. אבל מה שנבזה ונמאס בעיניו הוא לעשות משפטים היוצאים מחריפות הפלפול ליסודות להלכה ולמעשה ולבנות דינים על קו תהו וקורי עכביש כאלה. בקנאה גדולה יקנא נגד מקצת רבנים אשר לא ילכו בדרך הישר ורבו זחוחי הלב, •כל אחד בונה במה לעצמו ממה שלבו אומר מחדש חרשים לבקרים לא מפי סופרים ולא מפי ספרים מדלנים על הגבעות וקופצים על ההרים... עד שהניע הדבר לשיעור כך כי בעלי התשובות אינם משיבים אלא מגירים חדשות להרוס דעתם של ראשונים ולחדש דבר מלבם... עד שבערה כל חלקה טובה סקלו באבני פלפוליהם... עד שבעלי החריפים הם המורים בחריפותם• (פתוחי'חותם לחלק ירד). והנה בבחינה הזאת אמרתי כי היה מנגד על דרך הפלפול. ואמנם דור אחרון יקחו לקח מזה וילמדו לדעת רוח זמנו ויבינו מן התאניה והתלונה אשר נשא על אלה המורים מתוך חריפותם כמה נתעוותו אז דרכי הלמוד ונתעוותו גם הדינים עד שהיתה האמת נעדרת. אף בן היה מצבו לעמת הקבלה והאמונה בסודות התורה והרזים. הוא האמין בכל לב באמתת הקבלה וקדמותה. ואיך לא יאמין, ולמה תגרע האמונה בה מן האמונה באמתת כל מגהג ישראל קטן או גדול? אבל אם בא לידי נסיון להיות סומך עליה בהלכה •והוראה אז משך ידו ממנה ואמר הנסתרות לה׳ אלהינו, וכך היה אומר כל המערב דברי קבלה עם ההלכות דפסוקות חייב משום זורע כלאים פן תוקדש המלאה הזרע אשר תזרע. הגה העברתי לפניך סמל דמות אדם גדול ענק בחכמת התורה, מצוין בין אנשי מעשה, תמים פעלים בצדקתו, צדיק וישר וחסיד בכל מעשיו. רבות מחשבות היו בלבו להנחות את העם דרך האשר האמתי, דרך אמונה באמונתו, עם המחשבות האלה חוברה, גם התקוה כי בחפץ לבו כן יהיה לעולם. כי לא תצמחנה חדשות במנהגי ישראל ולא תהיה חכמה בקרב האומה זולת תלמוד ופוסקים, והתלמידים אשר יבואו אחריו לא יסורו ימי; ושמאל מדרכיו'האלה• והיו נתיבות עולם ולמוסדי ^דור ודור, אבל נכזבו תקוותיו. חליפות גדולות השתרגו עלו על מנהגי עמנו אשר לא כרוחו והחדשות אשר שנא תכלית שגאה הנה באו נם בארצו אשר בה היה נגיד ומצוה. החכמה וההשכלה אשר הוא שמם לחטאת היו גם לרבנים חק ולא יעבור וגם לא מעט מתלמידיו אשר אליהן היו עיניהם נשואות. גם. מן הקהלות הגדולות והנכבדות לא אבו עוד הלוך אחרי מועצותיו, ואחד אחד נקראו לאונגארן רבנים משאר מדינות ובפרט ממדינת טעהרען אשר היו משכילים בדבר חכמה אשר נתן להם לשון למודים ובשפה ברורה דברו אל העם. אפם קציהן מן החליפות האלה ראו עיניו אך כלן לא ראה. בשנת ת־ר אמר ה׳ אל משה עלה ויעל למעון השמים ומחמם העתות אשר חזק ממנו נגאלה נפשו לנצח. 1