Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1895-01-01 · חוברת ג · p. Seite 28

ממזרח וממערב 28 תשובה שכתב בדיני קידושין והכריע הדבר במעטים ברורים להקל ולבטל הקדושין וסמבה סרת טעם קרובה לנחוש והיא ששלש פעמים נתעכב בכתיבת תשובתו עד שאטר הלא דבר הוא דלא^טסתייעא טלתא חיוה בעבור זה שאין לספון־ עליו כלל ולמעשה יעשו הם לפי הכרעתם (אה*ע סי׳ פ׳) וסוף פוף אין זה אלא כפני שחזקה עליו יראת ההוראה, אבל אטת הוא גם זה כי כל הוראותיו נוטרות על עיקר הדין ואם היה טיראי הוראה זה היה טטדת חסידותו לעצמו, אך לנ> טה יזיק אם רוצה שלא נפטון- עליו, אחרי שבשום ענין לא היה.טונע הוראתו טכל אדם והם שלא ברצונו סמכו עליו, אבל האוסרים כי הוראותיו הם סייגים נוספים על שורת הדין שקר ענו בו, או טועים או לא הבינוהו. לא אכחד תחת לשוני כי אין אני טהנטשכים אהריו לאפר: החדש אסור סן החורה, הרבה חדשות נבראו בארץ, השתנו הזמנים והתחלפו העתים ורוח היהדות לעולם עוטרת. אינני מן האנשים אשר יאטינו כטוהו כי כל טנהג קטן בישראל נצחי ואף עוקץ אחד טטנהגי ישראל לא יזוז פטקוטו, בדעתי כי העת הוליכה שולל נבואתו זאת, גם אינני טן האנשים אשר ידם עטו בטלחמה עד החכמה והמדעים לאטר כי התורה והחכמה הן צרות צוררות אשה את אחותה, אבל גם אינני סן האנשים אשר בעבור התנגדותם אל שיטתו יקטינו מעלתו ויטעיטו זכותו וצדקתו. אני טחשבתו הטהורה אשית נגד עיני ולפי טדתה אכבדנו כטלאך אלהים. וטי טבלנו הזקנים שבדור אשר ראינו פעולת צדקתו ענותו וטהרת טוסרו ישרו וחסדו ואפתו לא יכבדנו בכל נפש ולא יצדיק׳ קדש שטו וזכרו. ואני טאטין באמונה שלטה כי המשכילים בקרבנו המבקרים מעשיו בתבונה ושופטים עליו טתוך זטנו־ וטקוטו ומצבו־ אף כי איגם טבעלי שיטתו, וברוח מבינתם משתדלים להבין ־ולהורות לדור אחרון הסבות על שגותו ברואה פעמים לא טעט במשפטי פרנסתו את עטו המה יתנו יותר יקר וגדלה וכבוד לשמו כאשר יתנו ארה לו, אשר יהדרוהו בהרר אלים ויעשוהו לעושה גדולות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר, אלה יראו גדלו והדר גאונו בטראה בהירה ולנגה זרח האטת, ואלה יראוהו תחת טסוה נפלאות נוראות אשר רק חברי נשים זקנות יתנו בהן אטון. וטה מאד יש להתאונן כי היה הדבר שטור לאחד מצאצאיו לספר תולדותיו ולטלאותן בדברי תעתועים טגסים ונפלאות אשר כל איש אשר רוח בו לא יאטין בהם. כדה אחת הגדולה בטדותיו היחה כי מאם אתדרך הפלפול בתלמוד בכל עז, לא אחת ולא שתים הביע דעתו בענין הזה, בטקוטות טפוזרים בתשובותיו יתן לקח טוב לתלמידיו לבל יאבדו זטנם בפלפולים של הבל וטוב להם להיות לוטדים ושונים הרבה וללכת בלמודם בעקבות הראשונים מלהוציא יטיהם בעיונים פלפוליים על דרך ספרי אחרוני' הפלפלנים, אכן אל תדמה בנפשך באטרי כי טאס. את הפלפול אחשוב כי כל הגיוניו ועיוניו חקירותיו וחדושיו היו נעדרי כל פלפול ושרשם וטקורם הגיון ישר וטדעי, זאת לא זאת. צא זהתבונך בטספר רב מתשובותיו ואתה טוצא בהם פלפולים חריפים, אשר אינם י־ק לחדור שכלו ורחוקים טאד טדרך הפשוט האטתי ובסרט במקומות אשר