Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1895-01-01 · חוברת ג · p. Seite 9

9 עמנו וספרותנו חוקרינו וסופרינו צריכין למצוא פשר נאמן בין ההתפתחות הכללית של האנושית ובין ההתפתחות של עצמות אומתנו האמתית וסגלותיה המיוחדות לה לבדה, באופן שלא תזיקנה זו לזו ומלכות אחת לא תנע בחברתה, כי אם, להפך, עוד תופיפנה און ועצמה אשה לרעותה ותשלימנה זו את זו. רק עבודה כזאת בספרותנו יכולה להיות פוריה ומועילה לעמנו. לאומיות, אזרחיו! "־הארץ (8טומ18;0111(ן081110)1), שני המושגים האלה היו, בדורות האחרונים, לצור מכשול לבית ישראל. אבל גם שני המושגים האלה, הרחוקים לפי ההשקפה הראשונה זה מזה תכלית המרחק, יכולים להשלים במוח העברי החושב מחשבות ויודע את אשר לפניו, מה חפצו ומה מטרתו ואיזה הם הדרכים המובילים אליה. עברי כזה יאמר בלבו: הנני לאומי במרה זו שחושב אנכי את עצמי למחויב לעבוד בין החלוצים בשורה הראשונה בעד עמי, למען נוכל להעמידו על מדרגה אחת עם כל העמים הנאורים ויתחרה אתם, על פי נטיותיו, כשרונותיו, וסגולותיו המיוחדים לו לבדו, בכל דבר חכמה ומרע, חרושת ואומנות, "בכל דבר שיש בו בריאות הגוף, אומץ הרוח, עוז הדעת וחריצות העבודה. הנני אזרח הארץ במרה זו שהושב אנכי את עניני עמי חלק מעניני כל האנושית ותכלית התפתחות כל עם ועם לבדו היא אושר כל האנושית והתקדמותה הנאמגה. וגם אלה מבני העמים האימרים לרקוח מעשה מרקחת את כל העמים ביורה גדול אחד והטרקחת המשונה הזאת תקרא בפיהם .אנושית* — גם מהם חושב כל אחד ואחד בלבבו, כי עמו, ורק עמו, ית; הצבע לכל הסממנים השונים שביורה, ורק עמו יהיה הבשם והתבלין הנותנים טעם וריח לבליל־העמים הזה. אכל מתנגד אנכי להלאומיות בה במדה שהיא דורשת לעשות היץ וקיר בבדיל בין עניני איזה עם שיהיה ובין עניני כל האנושית כלה, בה במדה שהיא דורשת להטיל קנאה ושגאה בין אומה לאומה, בה במדה שהיא דורשת כי נתרחק מחכמה ומדע, בתק ו נים בחיי החברה וסדריה ומערכותיה. הנני מתנגד לאזרחיות־הארץ, בה במדה שהיא מטלת על האדם או על בפלגה שלמה לעזוב את מערכת עמם ואת עבודתם בעד אחיהם ולהתחבר לעם גדול וחזק מעמם, אף כי בחזקתו יציק לעמים אחרים וישפה עתידותיהם. " ישוב ארץ ישראל ושווי־זכיות היהודים כארצות מושבותיהם כמדומה לרבים שהם שני הפכים צוררים איש לרעהו ותהום רבה רובצת ביניהם, אבל גם את ההפכים המדומים האלה יכוליס אנחנו לקרב ולפשר, ולא לבד שיכולים אנחנו לעשות כן, אבי הננו גם מחויבים לעשות כן ואי אפשר לעשות באופן אחר. מחויבים אנחנו להגן על זכיותינו האנושיות בכל המדינות אשר אנחנו יושבים בהן, כי חובה מופרית ויסודית היא לכל איש ואיש ולכל עם ועם ללחום ולהגן על זכיותיו — זכיות אדם, והאדם או העם המוחל ומותר על זכיותיו ומבקש הצלה לנפשו מרודפיו במנוסה— בעתידות איש או עם כזה אל תאמין, כי גם שם בארץ מקלטו לא ימצא מנוח ויחרד לקול עלה נדף ולא יעמוד על נפשו. אכל גם זה עלינו לדעת, כי צריכים אגחנו להיות