Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1895-01-01 · חוברת ג · p. Seite 5

5 עמנו וספרותנו והחיים הקדסונים שכבר עבר זשנם. אשנס יש בנו מפלגת אנשים אשר יכלו להיות, בתנאים ידועים ונאותים, לעובדי אדטה חרוצים לטוב להם ולעמם, אך יש בנו מפלגת אנשים כבירה וגם הם יכלו להיות, בתנאים ידועים, לעובדי-מדע מועילים, באשר העבודה הרוחנית ירושה להם מקדם קדמתה וגם המה נחוצים לעמנו כמפלגה הראשונה אם לא הרבה יתר, כי העמים בימינו מתקיימים יותר בכחם הרוחני מבכחס החמרי. קשה לגו להתחרות עם העמים הנאורים בעמדה ומלאכה גופנית כבדה, אבל יש ויש בידינו להתחרות עם בכ1רי העטים בכל חכמה ומדע, בחרשת ואומנות. ואל תהי עבודת המוח קלה בעיניך, כי עתידה החברה האנושית להקל ולהמעיט את עבודת השרירים הכבדה המפרכת את הגוף ולהוסיף על עבודת הרוח ולאם מלאם יאמץ בכשרון מוחו לעבודה מרובה ופוריה. ועלינו לדעת במה כהנו גדול. במפחרינו ועסקינו הנני אנשי מעשה ולמודי נסיון, ובכל דבר הנוגע למטוננו ולענינינו הפרטיים הננו מקטני האמנה ואין אנחנו סומכים על הנסים ועל הנפלאות וכלנו יודעים כי רק בנו בעזרתנו, וכל טי שלא טרח בערב שבת, תהי הטרחה מה שתהי, לא יאכל בשבת אפילו חתיכת צנון ומי שהוא חובק ידיו ונרפה לא יאכל לשבעה כל ימות החול. בעסקינו לנפשנו הננו דורשים בבל דבר ובבל מקום אותות, מופתים ומספרים ברורים; אין אנחנו מקבלים מטבע שאיננה עוברת לסוחר ומקומה בבית גנזי המטבעות העתיקות והננו במשאנו ומתננו ממשיים ופקחים וטוב לנו נטלה מדים מנשר בשמים. אף בכל הנוגע לצרכי־צבורנו, לשאלת קיום עמנו והתרת שאלתנו הנצחית הננו אנשי־רוח וחולמי חלומות, אף כי המציאות מטפחת בלי חמלה על פנינו וטלטולנו ממקום למקום אינו מניח לנו לישון או לחלום בהקיץ. אש הדבר נוגע לקיום אומתנו ועתידותיה אז נבטח בנדיבים ושועים, במלחכי קערותיהם ובהמתאבקים בעפר רגליהם. הגה כי יצא מפיהס יהיה בעינינו בעלילה רבה, וכי ירמזו באצבע!והיתה לגו רמיזתם לאתחלתא דגאולה, ושכח נשכח את הגיון המספרים ותוקף ־הוכחתם והננו מעלימים עינינו מכה המעשים והמאורעות, נסבותיהן ותולדותיהן. עטנו, העומד כסלע מוצק בלב יים התולדה וכל סערה לא המישה אותו ממקום עמדתו; העם קשה־הערף, אשר דבקותו לדעה אחת ואמונתו בה היא, לפי עדות חוקרים רבים, תכונתו וסגולתו מקרם קדמתה - בגי העם הזה ינועו וינודו לכל רוח, יתהפכו ישתנו וככסף חי יעלו וירדו. יש אשר ינשב רוח מפאת מערב והיו אחינו נכנעים ומשועבדים לכל רעה אשר תצא משם, אף כי הדעה הזאת לא יערשה ולא התבשלה כל צרכה גם במקום צמחה וגדולה ואכלו בנינו את הבסר הזה לתיאבון כמזי-רעב ונשכחה טםורת-אבות, ברית ראשונים, רגש אהבת הורים ואחים והרימו נם אשר מסוס נוסס בו;!הנה נשב רוח חדש מפאת קדים וצעירינו החלו לחלום בהקיץ ולהתגבאות במחנה, ואז הם כל מחשבה, האלם כל מבקר, דורש חשבון וישוב הדעת, שימו יד לפה כל מבקשי משפט והגיון 1 אם עלה עלינו הרוח להתבולל בין העמים אשר אנחנו יושבים בקרבם לא ידענו חוק וטרה להתבוללותנו ונחקה״את הנמוסים והמנהגים, דרכי האכילה והשתיה, החנוך