Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1894-01-01 · חוברת ב · p. Seite 6

*6 ממזרח וממערב אספני ידיעות שונית על דבר יכבול איש ר עלינו לעבור בו בל- מעצור. על דבר דצך די אשי עלינו לקחת אתנו בדרך. יע־ד החשצים היותר נחוצים לנו בדרכנו. שלחנו מבתבי ם לבני עירנו אשר כנר יצאו לאמע־יקע. והמה שמו לשנינו את המשפטים והחקיש אשי לני לדעת. בל אחד מאתנו מכד את ערף החשצים ינסע יק •תיש ונהיה נכונים לצאת כבל• התמהמה אף יום אהד אחדי חג השבעות. — ויבוא היום ונשיר כזרועות אבותינו ונשותינו. דמעות רבותנששבו ביוש ההיא. ענני ערשל כסו שני כולנו. אבל בענן נראתה הקשת — התקוה בצבעיה אמצה את רוחנו ורוח הנשארים. לבנו היה סכיך ובטוח ב־ בשעש אחת •שינה כצבנו רנייא לטוב ואור יקום לנו מחלד. על תחנת כשלת הברזל ברכני אבי בברכה המשלשת ונש אנחנו ברכנו את בל המלויש אותנו וברצון לקחנו ברכתם שיצאה מעמק לבם ומנששם ההומיה. וישרוק רכוב הקטור בחלילו והמרכבות נתקו כמקימן ונעוף קל מהרה. — רוכש ישבנו כולנו במרכבה איש איש שקוע כהגיוני לבי עד בואנו אל הנבול. שמה שנשנו את הציד השלוח מאתנו, יום אהד מי־ם ד צאתנו׳ לביא בדברים את מעבירי הנבול."צירני כבר עשה חזה עמם. שלמני ששה ששה רו־כ בעד כל נשש ונעבר בשלום את נבול ארצנו ונשאף רוח. ביוב, ההוא הודענו למשפהותינו ב־ לא אנה לנו בל כבשול ודרכנו צלחה... — \! ־* י ו. מעבר הנבול פגשנו הטונים המונים, אבות ובנים׳ טף ונשיש, אשר בב־ אב־ז עליהם המחסור ויחכו אל עזרת הועדים. ׳יהערב־רב" הגדול הזה שבא הנה בבל• היות בידו אף קשיטה אחת הביא לרגלו מהומה ומביכה רבה ונמהר לאחז דרכנו הלאה׳ ב־ בידינו עוד היה די כסף הוצאות הנסיעה ולמחרת יום בואנו נסענו לברלין. משתאים היינו למראה עינינו. כי אצילים ואצילות יצאו לקראתנו. בחמלה- רבה הביאוני אל בית ק המועד להנדחים מארצם. וישימו אכל לשנינו. נעמת עדינות• שוחרי בתי המדרש הגבוהים, נשים עדינות ונכבדי עם, אשר על חזיהם קשורי * מש* ואותית כבוד, שרתו לשנינו. לבילני נתנו חלישות בגדיש; שא לונו אנה שנינו מועדית ובאשר אמרנו לראשי הועד כי נוסעים אני לארנענטינא וכי נם מעט כשף להוצאות דרכנו יש בצלחתנו, הטו אלינו חשד. באנודתנו היו עשרים נשש ונתן על •ד ראש הועד ארבעים שקל והוא הוסיף עליהם מקושת הוער ויקנה לנו כרטסין ער המבורגר. וגם צדה לדרך נתן בידינו ונסע למחרת היום ההוא. ניל וגאון לבשנו בראותנו. כי־ אחיד בחו״ל, אשר לכולם שני נדיבים ומראה שרים להם. יענו לנו ומדברים באהבה *• ▼ והמלה רבה עם סמרטוטין כמונו. ובכן באנו הנה בשלום. — ארצות חדשות ושמים חדשים, ערים גדולות עם בנינים נשלאים, אנשים חדשים יהירים נשלאים אשר כולם היו שעינינו כאצילים בני מרום, אשר אנחנו •ושב• עיי קטנה לא חלפנו מעולם לראותם עין בעין — כל אלה מלאו את נפשנו רגשות חדשות ובאלו לארץ השלאות הובאנו. ביום בואנו הנה כתבנו לבני ביתנו מכתבים משמיעי גיל וישע. במליצות נעלות תארתי את האשר המלוח אותנו על כל צעד וכי על כפים ישאונו ושרים גדולים, 1