Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1894-01-01 · חוברת ב · p. [Seite]

ככתב להעורך;באחרית הימים כאשר יחדלו העמים. השמורה והמפותחת כ^צרכה׳ שהיתר. בראשיתה רק קנין עם אחד׳ לקנין כל האנושית כלה. לכן הנני רואה בצם;תי אני את האדם ־העתידי הכללי כתור אידעאל רם. אשר יהיה כמרכז שבו יזקוו כל קרני האור שבכתות נמש האדם׳ נטיותיה ומגמותיה הטובות השזורים כעת.קו קו זעיר שם זעיר שם בקרב עמים ושבטים שונים. ואם נכיט מנקודת הקוסמוסוליטים שלנו לא תהיה לנו האנושית העתידה לאידעאל כלל וכלל. הקוסמושוליט־ם. בשללם מהעמים המשועבדים כיום את המששט ללחום כעד קיומם הלאומי, המתנגד. לשי דעתם. לרוח הרעיון הקוסמופוליטי׳ — הנהן באותה שלילה עצמה יקשחו האפשרות לסגלות לאומיות ידועות. טובות ומעולות להשמר ולהתקיים ולהססר לעמים אחרים. וברבות הימים בם להאנושית בכלל. ובכן נזכה לראות אנושית לא בצורה משוכללת ומושלמה בתור שרי העבודה התרבותית הכללית׳ כי אם בצורה לאומית ידועה. אשר בכחותיה החמריים תעלה על יתר העמים ותכריחם להתבולל ולהתערב בקרבה על כרחם. לכן אחת היא, אם נחזיק בשטת האומרים כי האנושית העתידה תהיה מחוברת מעמים שונים, אשר י?ונו מעשיהם למטרה כללית אחת, או אש נביט מנקודת־הראות של האומרים כי עתידים כל העמים להבטל. איך שיהיה הננו רואים מכל מה שאמרתי לעיל כי טרם אשר תתנבש האנושית כלומר עד אשר תקבל צורה אחרונה קבועה זו או אחרת, על האנושית לקבל מקודם צורה לאומית, בתור עם עם לבדו. וזח הוא רק לתועלת האנושית בעצמה. כן יבינו את רעיון הלאומיות רוב העטים האירוסים, אשר כל מה שיתפתחו ביותר, כן ידרשו ביתר תקף ועז את עמידתם ברשות עצמם. נם אנחנו העברים צריכים להבין כן את מושג הלאומיות. וכל מה שנתפתח ונשתלם יותר. כן נגין יותר זיותר על עצטותנו הלאומית וכל משיניה. כי הא בהא תליא. חיים מרגלית־ קאלוואריסקי. מונשוליא (בצרסתז.