Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1894-01-01 · חוברת ב · p. [Seite]

ברכת עם. ־ : ־ 7 ברכת ה׳ עליכם ברכנו אהבם ישם הי, (חהלים^ •1־ ן־ - זו ״ * < 7 1 * 1 " תחזקנה ידי כל אהינו המח1:נים זוו־ן|ו 1- ד 1• •ו י ־ עפרות ארצנו. באשר הם שם; - -1 •1- ־1 7 - ד? אל יפל רוחכם, - עליזים, מתרוננים - ן. ז - . . ן 1 באו שכם אחד לעזרת העם! 1 7 7 ז * 7 1 -? 1 הן ספרים אנחנו את־נדכם וחובבים "• ן!!• -!? : 7 1 ו¬ נטפי הדמעות וזעת האף •1- ־1? 1--??! הירדים כטל לישראל ומשובבים -ו• ־ ־ 1 ־ ז ז - 1 נפשו הנלאה השומה בכף;- ולעולמי עד תקדש כל דמעה שצללה ן ן- ־ ♦11־ ז •1? ז ז 1 1 בים דמעותינו נדבה לעם, 1- •ן * ו?7?? כל מפה של זעת אפים שסללה $ *1 7 ־ ־־ *?111 דרך ה' — כחלב ודם ... 7?| ־ - 7? 7 אם לא את הטפחות - יק מסד יסדתם — * ־ ־1? - 1 ־ י 1־1 7 רב לכם, אחי! עמלכם לא שוא!?7 ־ * |•־*??1 הבאים — ובניהם. וטחתם׳ ושדתם, * ז ••7 4־4 7 *־71 עתה רב לנו אם נטוי הקו. - ז * ז ד ־ ז \ גוי_קר;קו אנחנו. - מקו לקו קוממו שממות עולם ובנו בנין עד; ־ 1•? | 1 -1 ־ ״ ^ש־י1ם ומים עד :ם.יצאו ןשתוממו לראות מה פעל קטין גוים, עם נד.. , ן ־ ז - 1 1 1 ־ 7 ולמה, מפגרים׳ פעמיכם כה בוששו ז •?ו ו־ו• ־7-1 1 העבד ישראל האם בני מרוז י * - 7 7 ״!? - - . ,- "