Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1894-01-01 · חוברת ב · p. [Seite]

1 מכתב להעורך. הנני מסכים לדבריך׳ כי הדעה הלאומית מובילה ישר אל התקדמות האנושית דטבעית והחסשית. השתעבדות האיש לאיש, או העם להעם מאיזהימין שתהיה ב־ז בחמר ובין ברוח כרגזת את.נסשי עד היסוד. שנאתי העזה להשעבוד המוסרי במדה אחת, ואולי עוד יותר. כמו להשעבור החמרי — זו היא סלע המחלקת ביני ובין רבים מרעי. הרואים את מקור כל ענויי האנושית. צרותיה ופגעיה רק במלחמת הכלכלה והמחיה. אמנם, צריכים אנחנו להודות׳ כי שאלת המזון היתר, אחד המניעים היותי־ עצומים בתולדות דתסתהות בני ראדם, אבל לא על הלחם לבד תחיה האנושית׳ בי כלבד מלחמת־הקיום החמר•. הננו רואים בתולדות דתסתחות בני האדם נם מלחמת העמים בעד נכסי רוחם וקניניו: בעד התרבות ותקון־הפדות. בעד האמונה, השלטון. השפעת איש על רעהו וכדומה להם. ואם הדבר הוא כן ׳ אז נקל להוכיח ברור׳ כ* לא די במוסדות מדיניים הפשיים באותן המדינות, אשר עדין לא זכו להם, ולא די הוא גם בהמצאת פתרון נכון לשאלת־הכלכלה באותן המדינות שכבר נוסדו בהט בתים כאלה לתת.לנו ערובה נכונה, כי האנושית תתפתח ותשתלם מאז והלאה ברוח חפש ושלוב־. מלחכת העמים בעד קניניהם הרוחניים לא תחדל לעולם. העם המנצח •תאמין תמיד להאציל מרוחו ולהשפיע. בדרכים ובאופנים שונים, על העם המנוצח בחזק־יד, אם נם המנצח לא •פיק מזה כל תועלת חמרית. ובכן לא •הדל נם שלמון האדם באדם לרע ל1. מסגרת מכתבי קצרה להכיל את השקפתי על הדעה־ הלאומית בכל חלקיה ופרטיה. לכן אתן לך׳ ידידי, נזה רק תמציתה. באמרי לעיל■ כי .מלחמת העמים לא תחדל', עלי להוסיף, כי מלבד אשי־ דעתי איננה מתקררת במלחמה תמידית ובלתי נפסקת כזו׳ הנר, עוד, אחשוב, כי יש לרעה זו תקון נטור, והוא: שווי־זביות העמים. אם לכל העמים יהיה משפט אחד וחקה אחת להתפתח ולהשתלם על פי הלזו רוחם׳ טיב נפשם, נטיותיהם וסנלותיהם הלאומיות — 1י1 \ אז המלחמה הממשכה יכולה ונם צריכה להכחד מן הארץ. אבל עד העת אשר יכירו לא רק משפט שווי־זכיות הפרטים כי אם נם של העמים יז$מן חפתגם:*8 וחוסוסו[ 10ת0!נ .81-14 *״ק״נ!״8:10״ 110•<! למרות כל התקונים המדיניים והחברותיים. והפולנים יהיו לנו לאות ולמופת על זה. ידוע הוא לצל כי נחלת הפולנים לא שפרה עליהם בגליציה. ולהפך במדינת פוזן ייטב מצבם החטרי. ובכל זאת דבקים הם הרבה יתר במדינת אוסטריא, מאשר במדינת מוזן. ונפלא הוא הדבר. כי אותו הפולני השונא בכל לבבו ונפשו את האשכנזי אשר הועיל. במדר, ידועה, להטבת מצבו ד,המרי בפוזן על ידי הרחבת המסחר והרשת המעשה, הפולני הזד, בעצמו הולך שלוב־יד עם האשכנזי ממזרח וכמערב 10