Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1894-01-01 · חוברת ב · p. Seite 19

חכמים הזהרו בדבריכם 19 אטנם יש סרס המרגישים שיש קוץ כדבר. וייראו לנפשם סן •שאל השיאל. אם כן אישא משני מה לא עלמה בידינו עד היום לברוא דברים ש־ש בהם רוח היים ■ממש. על כן הוסיפו כדי לצאת מן המחלקת תוך כדי דבור לאשר 1 ירע תדעו. בי ככל זאת הננו מבדילים בין השרים בעלי צורה ותכונה אברית ()•!;*;"^■וס) ובין זזמרים מבעל אברים (![ס״תפ^זס) ופר. יודו בשה מלא. כי עי היום אין לנו אח תקוה דחוקה שיצלח בידינו או ביד בנינו או בני בנינו לברוא אף תאה אחת בעלת אנריס בצורתה ותכונתה האברית. אבל הדבר הזה. יוסיפו לאפר. איננו נוגע לנו וכלומר הכמי ההמיה) אכל היא חכמה בשני עצשה. חכמת החיים (010£10ו18> — והנה לפי מה שבארתי למעלה אמת נכון הדבר, כי בל עוד שחכרת רחשיה ־עוסקת ביסודות החמר ולא בצורתו ותכונתו האברית <לא םם;י שאיננה חפצה להכנס בגכול חכמה אחרת. אלא משני שאין לה דרך להכנס בחקירה זח אין לד. הנר את שאלת החיים. אכל אס הדבר כן. אשאלכם, מורי, ורבותי, והודיעוני למד. זה תאמרו ותעידו, כי המית ווזן־לער את כח החיים. — לדעתי לא היה לאבותינו מעולם מופת על מציאות כח החיים, כאשר יש לנו ביום הזה. רבי ךבב1ת נסיונות הוכיחו לנו, שיש הבדל נראה לע־נים בין בעלי אברים זכין משוללי אברים, שהאחרונים אנחנו יכולים לברא כאות נפשנו ואת הראשינים אין אנחנו יכולים לביא בשום פנים. ובכל עור שלא יכלנו לברא גם את חט ר בעלי האברים. אפשר היד, לומר שההבדל ההוא הוא הבדל חמרי. אבל כיון שאנחנו רואים, •שאין ההבדל בחמר כצד תמרו, אנחנו מוכרחים לומר שההבדל הוא מצר תכונת החמר וצורתו, ויען אנחנו יודעים כי כל תכינה ידועה יש לה כח ידוע המסכב את התכונה הזאת, אין ההבדל בלתי אם כח ידוע. ויען כי הכח הזר, מבדיל בין החיים יבין הבלתי חיים. אנו טיכרחים לקראו בשם יכח החיים'. אמנם כן, המושת הזה אשר הנאתי, איננו כמופתי חכמת השעור׳ שהם אמת גמורה בחחלט- אכל הוא מופת נסיוני׳ והוא מופת שלילי ולא מופת חיוכי. אבל דע לך. שכמעט כל מופתי חכמת החימיה הם מופתים כאלה. וביחוד בחכמת חמנת־ הנופים או החם;ר, הנושיית, ובעלת שלשה מרחקים אורך ורוחב וגובה) העומדת ומתפתחת כיום לעינינו; עדים בדבר מספר הגופים הדומים בתכונתם ולא בצביונם (ש?עז^0*1). דוק ותמצא. — ועל כל פנים כיון שרבי רבבות נסיונות מורים באצבע ־על הכח הזה י אין לנו יכלת להכחישו בי אם במופת חותך על הפכו. והחכמים ־המכריזים ומעירים על רבד כזה כדבר שאין בו כל ספק ׳ בטרם יש להם מופת בזה• עדותם בטלה, והם עתידים ליתן את הדין• על כן אני שב ואומר: חכםים הזהרו גדבריכם! - 2*