Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1894-01-01 · חוברת ב · p. Seite 18

בח החיים *ו השעות. מי שתי יאמר אין בזה אלא מה שיש בזה! — האבק הזה הוא אבק מעורב בברזל עשת מנחשת קלל מזהב ומכסף ימזביכית ואבן. בין אש מצאנוהו על יד' כתישת מורח השעות. ובין אם הבאנו לנר החלקים השוגים במשקלש ממקום אחר. — שזה נא בנששך. ראיבן מצא לשניו את האבק ההוא ונודע לו שהיא אכק מורה שעות כתוש בסבתשת. והנה ראובן זה עמל ויגע הרבה בתחבלות שונות, עד אשר עלה בידו למצוא כמה באבק הזה זהב במה כשף וכמה נחשת ובמה אבן ובו, וכל זה כסדר. ובמשקל נכין ומדויק מאד מאד. ואהלי שמצא כל זה. עמד ולקח ממקום אחר משקל ידוע זהב ומשקל ידוע כסף ונחשת.וכו׳, וכתש כלם בטבתשת בזהירות יתירה ולא אבד לו באומה. עד שעלה בידו לברא לו אבק חדש הדומה לכל מששטיו לאבק ההוא של מורה השעית. שזה בנששך, כי חכמי חרשת רבים מלשני ראיבן נסו לעשות כאלה ולא עלה בידם. כי בכל אשר בחנו. נמצא הבדל מהבין האבק ההוא. וב־ז דאבק אשר עשי המה. אבל ראובן זה חכם מכל אשד לשניו ועלתה לו. וכיון שעלתה א אמר בנסשו. עתה ידעתי מדוע לא יכלו כל אשי קדמוני לעשות מכינת טורד. שעות. והוא משני שלא ידעו לברר את מתכונת האבק כיא־ת. אבל אנכי כיון שעלה ב-די לברא את האבק הזה. שיש לו לכל חשששיו ולכל חקותיו כל תכונות האבק של מורה השעית ההוא. אין ביני ובין בורא מירח השעות ההוא ולא כלום. ואף על פ• שמורה השעות שבראתי וכלומר אבקו), אין לו עוד כל תנועה עודנה, אין פשק שהיום או מחר יצלח לי למציא תחבלה להביא בי גם רוח חיים. — כמה גדולה טעותו של ראובן זה. ומה רב המרחק בין תערובת האבק ובין מכונת מורה השעות! — אנחנו יודעים, כי מלבד שאין ידיעת מתכונת האבק מששקת לבריאת מורה שעות, הידיעה ההיא נם למיתר היא. משני שאששר לברוא מורה שעות נם מחמרים אחרים, ועיקר הדבר תלוי בצורת המכונה ותכונתה ולא ביסודות השרה. — כטעיתו של ראובן זה׳ כן טעותו של האקקעל, הקורא בגרון, אין כל הבדל בין מערכות בעלי האברים ובין מערכת משוללי האברים, מסני שאין הבדל ביסודותיהם ו אשר מהם הרכבי. — ע 1 ע ומחברי פשרי חמיה לתלמידים כיסינו. בחלקם את ססריהם לשני חלקים שונים: חלק האירנני וחלק האנאזרנני (כלומר חלק המדבר על בעלי האברים וחלק המדבר על משוללי אברים) מצאו לנחוץ להתנצל לפני קוראיהם על החלוקה הזאת לאפר: אבותינו חלקו לשתי מחלקות אלו. משני שאמרו שבעלי האברים כח החיים יש בהם, מה שאינו כן במשוללי האברים. ואנחנו כיום הזה יודעים שכח ההיים הזה איננו. למן היום אשר עלה בידנו לברא הרבה מחסרי בעלי האברים. ואף על שי כן אנחנו מחלקים עיז־ היום את סשרנו לשתי המחלקות. לא משני שמנהג אבותינו בידינו לבד. אבל עוד משני טעמים שדנוגיים, משני שהמחלקה הראשונה הגדילה הרבה מאד וכר וכי. — ויש אשר חדלו נם מקרוא את החלק ההוא נשם חנדה של בעלי האברים, ויקראוהו חמיה של הנמצאים בעלי יסוד השחמי, בשחרם שן יחשדום. בי מאמינים המה במציאות כח החיים חלילה. וכן תובל לשמוע משי סרושיםזרים מדי שנה בשנה ׳ בהחלם לדבר בדרשותיהם לשני תלמידיהם לל שתי מחלקות חכמת רחמיה בימיני,