Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1894-01-01 · חוברת ב · p. Seite 128

128 ממזרח וממערב * 0?ני דרות.קדמונים. המזמרים . העזרים, בפו חיים בלמו לפני נצבו, ו •* \ 9?• •9 בינותי ואקרא דבריהם היקרים 9 9!ח? 1 - 9 -191• ורגשות לבתי בעצב הועבו: גי• 1 9 9 זי ז הוי, איד. העם שגיב שפתיו — אנקה, די 9• ן 9 9 דווי תפלתו - עין בכי. הגיונו - צעקה. 1 * ז -1*״ *1 .זז| שירתו, זמרתו מבאב תשוע * 9 •ו▼ •1- - -־ בשועת המקונן אל מטת נוע? ואיה המשורר 6* נפל לו חבל י• •1 -?1 ז ז ראות חזיונותיו מבשילים פרי תנובה? ו? ־1•• 1* •י לא תקום אף אחת משאלה אהובה?!1 -1 ־ ־ ••19 ו• י ובשמחה אף פעם לא יעיר הגבל ז... 1*91 ־1־• 9״ -99 בל עם;דע ספור ימי;נון ותלאות ושריו ומזטריו לו קינים העירו. 991 1*.9 - אך למו מרחוק בעתות הבאות בשחר אור אשר אור ד1םש האירו; - ׳ - 9 זי - אך שוא לי בקשתי בקרות הדרות עם לתלאותיו לא ידע בל ספרות 9 * 1 9 9 9 בעטי האמלל!- אין עם - בו מצאתי ־ 9 \ 1 9 -91 יי" משורר ישמיע הד קולות אנחתי... ו - -; ־ 1 •91• מצאתי משורר - ובידו חץ תשועות. 99•! -!י - ו י משורר - ובידו מחרשה. עמריב. ובידי רק לפיד.על גלי משואות ומעדר ׳ הה מעדר לקברים 1 ... ־•**. 9 •1- -11•* לכה קברים חפורה. בלי־הרף חפורה. 1ז 911• ד 9 ו• 199 י 9 חזיונות לא־באות מלבך הבריחה. בל רעיוךבן־רשף. הגיון בו אורה הקבר, הקבר השליכה!... -19 9 — 9 | 9 ¬ו¬ הוי לילה בלי־בקר... בלי מךפא חבלים... רק בכר. רק צעק. רק שבי־ים על שברים... הה■ קשים ומרים לך נפלו חבלים 9 19• 9• ||9| 1 9 משורר. מתלונן בין קברים!.. י י. קאשלאן. זימ^מיר. 1) כעיר• סרוג