Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1894-01-01 · חוברת ב · p. [Seite]

דבר להקורא. מיום שגלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אהבתנו ועבודתה, — סיום ההוא התפתחה ׳תורת עבודת־האדמה ותסתעף ותתסרט לסעיפים וסרטים רבים ושונים והעמים היושבים על אדמתם עשו בה חיל רב. ובשנות המאה השמונה עשרה והתשע עשרה, אשר בהן התפתחו והשתנשנו הכמות־הטבע — התבצרה נם האבדות על יסודות מדעיים בל ימיטו לתועלת כל המין האנושי. ראשית חכמה היא, בימינו, לעם תרבותי לחקור את אדמתו, טבעה ותכונתה, לעבדה ולשמרה על ם* חקי תורת־האכרות לכל סרטיה ודקדוקיה. רק כני עמנו אשר מסבות תילריות ידועות לכל היו מרוחקים ביד חזקה מעבודת־האדמה וכל מחלקותיה הביטו, בגלותם. אליה ואל למוריה כאל דבר גס ושפל, גרוע ופחות. רק זה בעשריות השנים האחרונות התעורר בקרב עמנו החסין לעבוד את האדמה: ההכרה הפנימית, כי המסחר וכל סדדי החיים הישנים רוספים ימתמוטטים וחפץ התחיה־הלאומית הם שעמדו לעמנו להבין את נחיצות האכרות, •:ל העבודות הנלו1ת לה׳ אשר בלעדן אי אפשר לו להתקיים בזמננו. ואחרי שנקבעה רקדה זו בלבו לא יזיזוה משם כל הרוחות שבעולם. עתה אין עוד צרך במליצות נשגבות להעיר בהן את בני עמנו, כ* ילמדו את בניהם לאחוז את ומחרשה; עתה אין עוד צרך להממשלות לאכוף על עמנו או לפתותו כי יבחר בעבודת שדה ובדמים, להפך, אחינו בעצמם מתאמצים להסיר את כל המעצורים והמכשולים, אשר הניחו אחרים בדרכם להאכמת המתוקנה והמשובללה. כשרונם של בני עמנו להסתגל אל כל אפני החיים החדשים ולהתחדש בנשר נעוריהם, הכשיר את רבים מהם לעזוב את חמדה, המשקל והתנרנות שהיו אחוזים ונלכדים בה ולהיות אברים חרוצים לכל חקותיהם ומשפטיהם. מפלגת האברים והיונבים העברים בהמושבות החרשות באיי מעירים על כשרון זה עדות נאמנה. הדבר הזה הביא את חכם עמנו הפרו6. יוסף הלוי, המסור בלב ונפש לתחית עמנו, לכתוב את ספרו זה ללמד את בני יהודה בא״י את תורת האכרות כסי מצבה המדעי בימינו הלכה למעשה. ומלבד שיש בספרו זה, אשר בו נקבצו ונכללו כל הידיעות הנחוצות לאבר עושה מלאכתו בד,שכל ורעת. תועלת מעשית וממשית, יש בו גם תועלת למודית ומדעית לכל הקוראים העברים. החכם הלוי ברא לו סגנון מדעי ויצר מלים מלאכתיות שהן משסיקות לו עזפק גמור לכל המושגים הדרושים לו במקצוע שהוא עומד בו. ולתכלית זו הרחיב את שפת כתבי הקרש בטדה מרובה ויגזור ממנה בעצמה שמות ופעלים ככל הדרוש לו בספרו המדע• הזה. לא פה המקום להתוכח זעם הלוי עד היכן צדקה שטתו נחדוש המלים והרחבת השפה. הלוי הוא חכם גדול בחקרי השפות ך.#ן1יות. לכן לו המשפט ללכת בשמוש השפה העברית בדרכי לבו, כסי אשר יורו לו מחקריו במקצוע זה וחושו דבלשני הדק׳ ועלינו להורות כי ספרו יהאכרות• כתוב בשפה מדויקה. מצומצמה ומכונה תמיד להרעיון. כמו שראוי לספר כזה, אם נם אינה לפי טעם דורשי מליצות ותאבי־להג. הציורים המוזכרים בנוף הספר •בואו בהחוברות הבאות. בסוף הספר תבוא רשימת המלים המחודשות גם בתרגום אשכנז*. הא לבס הספר בעצמו. העורך. 1