Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1894-01-01 · חוברת ב · p. Seite 127

שירים ומליצות '127 תהש נעימית כל ספי ים נעלה ובלב חיטים אז ישיטון תהלה רוחך בקהלת בשדי נקהלה זכר שסך משי להכרית יוכלה זכדון תהלתך והודך אצהלד.. מתולדות ימים אזי אתאכלה עמך ואיך גדלך אחו ואהללה. נם צלצלי שמעך לרחוק סלסלה עד סח עדת ארבה לאט תתנהלה. צא נא לדרכה סן תבואות תאכלה. שיך וצורך בעדם התפללה אותך ומהן אוהבים התנחלה. מתנשאות כי נששך נם בעלה יקרו נששים יד רצעך שללה חכה בחכת אהבתך רעלה וזמן היותה לי נבירה קללה. עמך ואהבתך בקרבה אוהלה אכן בעבדך על זמנה משלה אך כדרור תמצא בביתך אהלה תבכה לזאת עני ועיני עוללה לבי ונששי הוד כבודך הללה. משלי שלמה רוחך לו מושלה מתנוססה וברגלך היא נמלה גולת שתיותה בציון טאלה. ובעד יטותיך מאד התנפלה תקרב לנפשך גביר כל מחלה? (המשך יבוא). 01.11)] חבמית רקמית נפשך תלביש ומן זרחו לך כוכבי אמרים חשבו סתרי דבר אסתר ורות דבקו בך מה לזמן לטמון המון נילי הגם 15 יום •חגור חרב מנוד עצבי, באוד אם אתנה רנע למהללך דמי או אם אהודך הן תהלה הוללה כגור שבח־ך תננן יד זמן עד מכנף ארץ להביט צי^מך 20• עדה בלי צדה לאטד. צועדה צא נא והאכילה תנובות מדברי ו 1 צא נא גביר לקראת תהלות רדפו צא נא לפול הבמות אשר רמות ונם אישים אסירי חפצך חפשים ומה 25 פה נעמה נפשי בים דודים אשר נפשי בעבדה נדלך התברכה טרם נתנה בי אלהים היתד. לפני מלוך בר חשצך עבדה זמן נפש* לך תימה לבל תקרא דרור 30 אתפול לבבי עמך ברח ואיך כי כל יקר בך ראתה עיני ואל הא לך ברכה פברכת שיר ועין הא לך שלום נפש בנס מהללך וסיחלה ישע תבעתך בתוך 3:5 מתחננד. לאל בעד שלותך רפאות תעלה את לכל מדוד. ואיך \