Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1894-01-01 · חוברת ב · p. Seite 118

שירים ומליצות 118 כשמל ירום או םתיות וערמה ונמשך בגג חיל מרומים הדומה ועל מהמורות מצוקה וחרמה ואיה לכבות להכיל מהימה כצפור כתוך חיר וחולדה זעומה ואי עת וימים לסתרון חלומה ואחגור סתיניל כשנה תמימה אכחש משוש־ם לכל אדעה מה ולמהלומות בנפש חלומה לאיש יחבוש סו ף,לאיש שש ורקמו! יקר צפנו לי ואעסה בש־ןמה יחדש ותשיב אדמה לקדמה לעבדו שלמה תשלם שלומה. אכל בהפכים שנינו ערוכים אני שח ושפל ואלך ערפל 20 אני שח לקורות זמן רב תמורות והן ריב ואיכות עלילות וסכות ואראה מתי דור בתוך כור שחרחור ונהיה כחולמים לשפעת שלומים לאט לי זמן חיל לאט לי ואניל 25 הלא מהיותי לרב דאגתי ומה למהומות בלבות צנומות חליפות זמן כחליפות שמלות אקו עוד בני עת ואולי כתונת ואולי נעורים זמן כנשרים 30 ובגלל ז ר ח י ה מאורה וזרחה .5 כי ראיתי *אלי״סאשר יענה לאשר בשמו לא קראו קראתיו ולא ענני ושם סח לאדם שס יד על פה בלי נשמע קולו ותתשל נפשו באמור אלי כי צוק העתים אבד ושבר אני חפצו לעת מצוא ונשוא נס זמיריו. המתי אני לפתוח פי זמירי שנית כמתאונן על השתיקה וכטליז על המצוקה, גם היא תשיב אמריה לי. ואשא משלי: מגנת לב המון יגון יעיקך אשר מוצק ראי מוצק בצוקך •, גנם נסו בזעסים כצוקך וצוף לקחו מרי ש־חו ברוקך(?) וקרסולי זמיר מעדו בפיקך ואם עלה תמול על רום שחקך לפיו עורגים כאיל על אפיקך מזיח נאמו רפה אפיקך בהפיל מגדלי גילו בך_קך ולא ישוב עדי נודך ורחקך שכורת יין רצון לבך וחשקך בחלקת פה מנת כוסך וחלק ך מעט לא העציב נפש חשוקך ימין עוזו.מעט לא תחזיקך ולא יניק לאט עולך ויונקך אשר נרדם בעת רצון יפדקך מצוקת עת מעוף צוקה יציקך אשר שח ניל כרוב ממשח בעצבך אשר נשבר אני רנ1 ותרנו 1? עדי שב בן רנניו בן י?ניו 5 ליד מעגל גביר פרשת מצודה *־ *; 1 והיום רד מאד גובה לבבו והנה לוחצים רוחו מליצים ומה יענה אלי דודיו והנה עדי נאנח וזנח ארטנות שיר 10 בקרבתך אזי רחק זמירו השיכתני אהה נפש שכורה ברוך לשון;גנב ניב לשונך אמת צוקי ומאפלי וחשכי ככחו אז בשיר כחו ולמד¬ ו 15 וטי זה מלאו חלב עטיניו ומתי ער לבב כנור זמיריו חרוז 28) עוד אני מקות שיניא ר.זםן, (=נני עת, בני ימים) לי חליפות נעימות. — למלת ״ואעסה* רשוש נש:לי היריעה: ״ואתכם*. — שיר 5) איטיים כן בניי בכל המקימות תחת