Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1894-01-01 · חוברת ב · p. Seite 117

117 שירים ומליצות .3 לר׳ יצחק ארונדי התחייב לערער עמנו על ענין המנוחה והתנועה שאינם חסכים כי אם העיר וקנין ועם היות יש דעת מי שיסבור כן לסבת היותו מדבר כלשון עמו בנאוה ובוז שלחתי לו זה השיר. כי התנועה היא בהפך נוח נחת ושובה שלחו שלוח לא ילכו לאט כמי שילוח מנאוה אם תתאכה לשמוח 1 תאסור קציני בין ותסקח קוח מוסר בלי הסצר ולא נצוח ממוקשי עקשי זמן לברוח יוצא פרי קשט ואמת בסרוח לא כי בהצנע הלוך ושחוח האל חכם לבב ואמיץ כה. חכמתך לא מצאה מנוח ובך מהירות עם יהירות נוסדו רבו ורחבו נהרי מדעך יצחק אשר תצחק לחכמי לב ךח5 0 אם תתאבד, אהבה קנה ענוה וכה חק לחכמים מדברי ישר וניב חק יודעים כורעים ומודים לאמת שרשי יקר ואמיר אמרים מתקו לא לחכמים לב עצומים הנביר 10 אל תאמץ לבך ברהבך כי לבד .4 בעת הויכוח הראיתי שיר חדש שרתיו על מקרי הזמן ובצוק העתים לרב ד׳ זרחיה הלוי דל ולפי ראות עיניו מצא שגיאה במשקל ולא נמצאה כי רצה לברר ללבן דברי בנפת שוא ולא שב אחור ומהרתי למצוא זה השיר ו&מר: ישו בה תמורות צבא חוג מרומח ־■ שכון על הדומך לבנה וחמה בצאת ממרומים לאפך נשמה צבא בין ומעלה תהלה ועצמה בכנפי גלילים נשואים כאימה לכובד כבודה ומשרה בשכטה אבל דמתה לה בנבהה ודומה בתבל לבל יאבדו בין וחכמה ברואה להוציא לאור תעלומה בחצי נערות בדברם במרמה וסלתו תעשר ותרים תרומה 1 19 משורות זמירות ואבן שלמה אדמה תעורר בקול שיר דממה ימינך בחשן בטור אחלמה לנפשי ערבים לעבדך כאמה בלי מות ראותך ולבשו כלמח ואיך יערך עש אלי עש וכימה כמיני אל ע ש (שנכוכני השמים) נסוך — מחתלח לקנאת כבודך בשכנו אדמה לקנאת גאונך תאו ממרומך כאלו ישנים המוני טעונים נשטה כלולה אשר אספה לה 5 נשואה בעצמך [810] כאוריה נדולים כעלמה בצעדה תצו איש לסעדה 1*1? **די ולא ערכה לה ירחה מרחה והנה למופת אלי־מכקשת כמו מפתחותי למנעול דלתי 10 תרפא לשונות ושפתי רננות 4 .01?] וכעסו תישר דבר קושט וכושר תישר ישרות ותמצא חסרות ואיך לא והנה רפאים ישני ונאוו מגלות במכתב גלילות 15 אני קץ בחיי לצוק עת וימי ותדאג לימים קדומים ערומים אני מאדי ערוך לך בחיי חרוז 17) איך ידמה עש (רמש ק*ן> גגד גאות ר׳ זרחית.