Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1894-01-01 · חוברת ב · p. Seite 116

שירים ומליצות מעל מזוזתי אמחה שטות געמם גלות גאלתי ימים בהרחיק ימות עצבי ואנחתי קרבו ביום רחקו אבלי ותוגתי צבאות מרומים כלי רותם ובכיתי מן האנוש רוב תטו־ לותי יחידתי היום יחידה בד־ קדש יסודתי ישע ועל הררי מהלל פליטתי יצהר ולוי כליל פחדי וחרדתי לבי קרוע סגור היום סליחתי חפצי תחפש מצוא ממך תשוקתי כי רק ראות אוהבי חכם כנשמתי נדיב כמו נעמן מגן מגנת* דודיו בידי חנית מעטה תהלתי דודי וחין זכרך נפשי ושלותי דוד הן בידך חלי כלו בדמעתי ילעג לעיני עדי 1• - אותך כלבתי כי לא מעט ראתה בזכור משוגתי איך תעזוב חסדך מכתב תחיתי חיי בשרי וסר שכר לשמחוני זמרת זמירי קחה אחרי יאיתי קולך ולו אגועה דודי תנובתי עלי ומלאו פני אויבי מנוחתי ליל ויומם יהו 15 חקוק במצחי שסם איכה בהנסעם אבכה עלי שוממות גילה, אהמה המות אכבה והם ישחקו מר לי ואם מתקו ולוא מעט אעלה מרום ואפקיד אלי יתבוננו יטעמו אכלי הכי יתמו 20 לבי בזאת אסעדה אחשוב אשר נולדה י 1 י• נם לי לאות שערי רצון ועוז סארי האיש זרח י ה גליל כל הוד וי וסף חליל הרף זמן ממגור צרות ראה כי סגור גדול עונך נשיא אך אם למען עשה 25 הראה לעיני ציי החן עטרת צכי אורב ודוד נאמן צוף לנפשיס ומן תקות וגם אחרית גילי וזכרון כרית לולי תמול אורך זרח בחוג שירך רדתי לשחת בלי. נותר לבבך כלי 30 לבי אשר מחזה הוד תארך יחזה עיני מאד בבתה האם לך אותה לו האציל הודך לה רק כתב ידך האם בעד נעצר שירי תשו מאסר ן ־ אנה יריד שמחה לבי בשיר תשלחה 35 הן עוד ידיד אשבעה הוד תארך. אשמעה הן עוד אקו מבני ימים יקר יחנה בבבוד מנוחות אתו(?) עד בי יקנא זמן עוד לו כאשר הסך הזמן לבות בני האדם נדדו הלכו לא לבי הלך מעבוד עבודתך והן עוד היום נדול ומהולל שם כבודך על דל שפתי. כי ההרים ימושו לא ימוש עמוד ענן כבודך ודמות דיוקנך מנגד עיני בל נמוטו פעמי כפעם בפעם מטצוא חפצך ורצונך חקוקים על לוח לבי כי לא תחפוץ ולא תיצה את,׳. רוח וחפץ בידיך שלח אשר אין לי בהם חפץ. ועד לא צפונך תמלא בטנך תמלאמו נפשי ונם פה לא עשיתי מאומה בלתי אם לכד לבי מורשי לבבך בכבלי מחשב בעבותות ארבה. תיקר נא נפשי בעיניך והתמידני בכתביך להחיות רוחי וכשיחך תחייני ואשכחה שיחי ובזכרון יתרון תהלתך אפליגה ואבליגה מעט במעשי ידיך ואמצא פנוחי׳ מנוח אשר ייטב לך יתיר לך בעל המנוחה והנחלה וינחילך מיש הצפון אתו ולעולם לבבך יחי׳ בנם׳ ונם׳ ידיד נפשך ואח רחוק לעיניס ולבבו פורש כנסים ביקיע אולם משכן כבודך אני הוא קרובך שלמה בר׳ ראיבן בונפיד. ר,ר!ז 22) יוסף הנזכר שה היא לשי הנראה דון ייראל נן .ג׳ניא.