Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1894-01-01 · חוברת ב · p. Seite 115

115 שירים ומליצות דעו יככון פני להכות שביבנו׳ אורו עלי צללי אסל יסובנו. ידו חנית לרדוף טחנה יריבינו. לחריד המון ח־ל זמן בל יאדיננו נחשוב לרמות אלי יפיו כתבנו ד1פם, הד1ף חיל ינ1ננו ועצבנו 1 1* 1 ־ ו• 1 י 1 * עת, וחליפות בני ימים מאיבינו שא קול וינשאו כנשי :רובינו שלום בחילם ועוז ללחום קרבינו שמש יקר ירדה תוך מערכנו. מה יעשו עור בני ־מים והן מעיני 2 .101] מה יסכנו ערפלי השכם והן יעלה לוח זמירו יהי -מנן וצנה ועט לא לערוך אל גאון שירו אשורר אבל 20 רקמת כרובו פליאה היא לעין איש ואיך עורה, חליל נאלם, קג1ר מנגן אשר עורה והעיר צבא נוננים, לקחם צבא התר אגודות יינ1ן לבם במיתרי זמיר אהל תעודה קהל משרה וסוד הוד יה• 25 שלום בחילם וחיש ילכו ונלכה באור .2 אחרי כן נפרץ ד,פרין וגברה יד ההמרות ושלחת• זה השיר לנעלה קרובי נאשתרוקבונפיד כמתאבל על פרידת רבים ונכבדים משרי קהילותינו וכה להיות בעזרתי איזה זמן אשאלה דברתי. ליל ויום אחזה אויבי מנוחתי ליל תנומת• נזלו סעיפי בעוד יימס בשבט נדוד יהדוף לבבי מאד עלי גוית• רעיון, ולא תחמול שכחו יצורי תמול אותי והלכו לפול לנטוש נתיבתי רץ אחריו צו לצו רעיון פאר נעצב לבי ורוחי יצו הגיון מליצתי אמש לבל אזכרה 5 זד מחשב אסרה ידי ופי סניה נעם כתיבתי? תכנית זמירי וזה לבן בעת תחזה שירי ותאמר: הזה כנוי נגינתי רוח זמן עיכרה לא באמת שוררה רוחי אבל עברה אוחיל זריחתי מזרח וממערב כי איך לפי יערב ניב שיר בעוד יערב נתן מרוצתי מסע ומנוד זמן או איך יהי שאנן לבי והן על?ננן רנש־ קהלת• כ יום הלום יהלום 10 בראות כחזיון חלום לביא כטור יהלם שלא כתורת• חכמי זמן רחשו בראות אשר חדשו פנים ולב לבשו כוכבי מסלתי חלפו והתנברו חכמי יקר יקרו חיל ועוז אזרו סבלות עבודתי העת נשאם שכם אזכור כעברם שכם אחד ועוז יתמכם לבי ונשמתי בי מאזי אבדו י* 1 ־ אזכור בעת נוסדו אשכח בעת נפרדו [כבן לביאן] נמצא אס מעין חכמת איש חרוז 18) כח יוכל הזמן להרע לנו עוד בקרבנו לנבוח אש הנזרות והשמרוח. עי• שבט יחידה ׳8סד מ׳ (י׳ הנובר עמוד 8יי), ואם דון בידאל בן לביא הנזכר •ח למעלה הוא דון וידאל בן בנבשח •הבם בחכמות ויודע בטיב לשון יאמין׳ ראש.הפרברים בוכות טורטושא, אין סס ק שעליו סוסבי□ השבחים אשר בשיר הזה, ונס אט איננו בן בנבשת המתונח (והיה בטורטושא רק בחור משורר ידוע > יתכן שהשיר הזה מוסב עליו ואולי 0תרון ,אשר עבר בין הסרים ולא עמד• שחיה אנוס ושב לדת ישראל. נבל אומן יוצא משירים אחרים ני ר.וא היא יוסף בן לביא. גר3$ץ פלפל הרבה ועמוד 15 י!—7!)9) ולא הוכיח כיום. חרת 7) לא רוחי היא אשר יגרה את השיר, ני אם רוח המקרים הרעים נשבה נכנור וישפיע קולו ולכן אין הזניר נעים. חרה 8) שקע שמש הפורח ואני מחנה לאור טמערב. חרוז 14) מאזי מני אז.