Mannheim
Compact Memory

Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1894-01-01 · חוברת ב · p. Seite 110

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv
Volume
שנת תרנ״ה - 1894
Issue
חוברת ב
Date
1894-01-01
Page
Seite 110 (sequence 110)
Language
Hebrew
Belongs to
journal issue
OCR quality
60% known words query
IRI
…/4861829-6448958-6613381--285-4862111
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

הקרמה 110* הימים לישראל, סהדורא שלישית, 402 .ע ,2 •*0*2 ושם מכנה הוא אותו ללא אמת ־11161<1<81ו8-ז8*011:ס) אכנס תשובת דרינ׳שסי־ רפיז ערוכה "לחכם ר׳ שלמה ראוכן נריו' נקלעת איוב בסמרד, אכל אין כל יחם נין הרב הזד, וכין המשורר ר׳ שלמה בן ראובן בונסיד, ולא עוד אלא שזר, האחרון. אעש׳י שהיה משלומי אמוד ישראל היה רחוק כדרכי הרבנות וישחק לפעמים י על חומרות תלמודיות וירם את ההשכלה על נס לעומת מנהגי הבל — .0008!0110 •!״״!סס *4011 — אולם אהבתו לעמו נובעת במעין מתנבר מתוך שיריו אשר בם היא מתאבל על צרות דורו, על הרדיפות, על אבדן גדולי ישראל כאין תמורה, על •כי אזלת יד האמונה ורבים מבגי הגולה נטיו רגליהם באפס תקוה ויביאו עצות נכריות לעקור שרשי הדת , וחסידי הדור יכונתו על הפילוסופים אשר בישראל בימים ההם) יאמינו כי העיון עיקר והמעשה טפל"— *כתבת בראש שיר אהד בכ׳י הגיל 42 .01*) ובגאון מהול ב'עצכ יקרא אל בני דורו, בעוד אשר רבים ושלמים מישיאל עזבו עמם למען הציל נפשם <בשיר כתוב לטאישטרי פרופיית מלנירי בעל האפוד, אחרי מות ר׳ חסדאי קרשקש): -״ לא חלף לבבי בחליפות י ז *1! ז * ־ ד •י* שמלות וחליפות שם בגידיו. — וי ־ ד 1 ד אהד, עדר אשר רעו נטשו ושם דוב עם זאב יטרוף פקידיו! י) ושאלו נא לחסדאי, בעלותו י ־ ד? וין• ־ ו• לכם מרום, למי נטש ילדיו?" ו• 7 1• 7־ ו?ז אולם לכרות כל הגזרות והרדיפות ונדודיו וענוייו הפרטיים לא סרה מעליו דוחו הטובה וישר שירי אהבה רבים ושירי ידידות, ולרבים מהם לקח לו את ׳משוררי הערבים והרומיים למשלי כי לשונות ערב ורומי ירע היטב. והוא אומר רעל שירת עצמו: *.יי ומנחל קדומים אשאבה שיר \ ומטודיי יןהוךר, מחצבי; בשיה לעז לאט נועץ לבבי ואיד יהל ויהל שם ערבי. י 7 - י ־ - 7 ו* 7 לבד זה היה בקי כשילוסיפיא ואת ספרי אריסטוטלם קרא בהעתקה הרומית של סאציוס 1081*800) לא בהעתקה הערבית של אבן רשד אשר מתוכה למדו חכמי ישראל בימי הכינים את הפיליסופיא <גם הרמכ״ם אשר לא ידע רומית ויונית קרא את הספרים ההם בהעתקת ן• רשד), ובזה התגאה ר*ש בונפיד׳ כי יתרון לההעתקה הרומית על הערבית וההוגים בה יעמיקו יותר להבין כונת ארימטו ולפי דעת בזנפיד רק על ידי זה גדלו חכמי הנוצרים כימי דגיגים, כגון אלברטום מגנום וחבריו, על חכמי היהודים (מכתב רש־ב לתלמיד ר׳ יצחק ארונדי). — ע־ד תכונת השירה הספרדית המאוחרת בכלל יש להגיד כי״נטובה היא בערכה משירת נכירול זד,לוי, ושירים רכים הם רני מלים ודקי רעיון, אולם מתוך איזה מהם מבצבץ ועולה י) הרועה עזב את הצאן ויניח הדוב והזאב ^היות סקידיהם.

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.