Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1894-01-01 · חוברת ב · p. Seite 105

אנרת הפטירה 05 נ •עשני אלו אולם כשנבחין זאת המחשבה כשנדע נפשותינו ומהיתם יכן ידיעתנו ■לגופים המקיפים וכאל ית• וייחדנו על אלו החכמות בלבד בהנאה שיש לנו בהם כן יתחייב להודות כי אין זה לבטלה ושקר וכי אין ראוי לכתבה לנודל מעלת הנודע ממנה וכיש הבסת האלהות ואולם הססק יתחייב לעולם במעולה כמו שיחויב והוא שנאמר מה התועלת כי דעתנו במעולה נדול המעלה ולכן מה שיראה מענין ה א ל נ ז א ל י כי הוא הניח תכליתו האחרון בהנאה ואמר המאטיות אשר קדם זכים ויראה מענינו כי הוא אמנם היה מתאר אטתת סברתו כי לא יכצא בה מקום להלוק ואנחנו כשנניח כי התכלית חאחרון היא זאת ההנאה אי איפשר לנו שנאמר לסר. נהנינו או לאי זה ־דבר נבקש ההנאה כי ההנאה לנו בקצת ימינו תכלית אחרון• זזה בשנות ההולדה ועל כן הסברה מצויה לנו במבע ואמנם תפול ההנאה מזאת המדרגה בבא זה אחר זה כ• אנחנו כשישאל אותנו שואל למה זה אתה נהנה נחשוב כ• הוא אמנם ישאל אחת מן הסכות השלשה וכאשר יניח שאלתו בענין שיתבאר ממנה כי הוא מבקש התכלית לכדו כמו שיאמר מה תועלת אמיך אצלנו ממה שראוי לשחוק ממנו כי כל הענינים האנושיים כשנבקש מהם לסבת א• זה דבר היו אמנם שיניע בהם אל ההנאה ובהגיענו אליה נפסקה השאלה למה היתד. אכל כאשר חפשנו זה מצאנו [<1041] רוב המהנים תגדור דבר אחר זולתי ההנאה ומן המבואר כי זהו תכליתה ואנחנו כשנעשה אותם ולא נהנה בהם לא היה זה לבטלה ולא שקר כי כל פעל אשי לא יושג בו המכוון הוא לחנם. ומזה ומדברים אחרים רבים כבר נמנו במקומות רבות יראה מענין ההנאה שאינה התכלית וכיש שתהיה התכלית האחרון ואלו כלם דברים משותפים מפורסמים פשוטים למי שקרם מבעלי העיון ואולם מה שיהיה בפרט למי שעיין העיון האטתי בהנאות והוא הנאות לנו כי אנחנו מוכנים בטבע לא נמנע אותנו המקרה משלמות מה שבטבע והנה אני אומר אותו ונניח ענינים שכבר נאמרו בקציר ואירה עליהם ואומר כי כבר התכאר בחכמת הנפש כי תנועתה היא מהתפעלות אשר תניע מן החלק המתעורר וזה אמנם יהיה בדמיון וכמסכים וכבר בארתי בדברים אשר כתבתי בחכמת הנפש מהו הדבר אש־ יקראו אותי המפרשים הסכמה והיא זה הוא שיהיה המדמה צורה לחלק המתעורר אשר הוא צורה לרוח הטבעי ובעבור זה נתבאר למה שיסכימו יתנועעו כי אני כבר'נכספתי ליכנס למרחק אלא כי אני לא אתנועע אל המרחק ואראה כי זה טוב ונאות אבל אני לא אתנועע וכשהסכמתי על זה התנועעתי א״כ במה זה תהיה זאת ההנאה ומר, היא ואיך תהיה ממנה התנועה ויבאר מה זה וכי התנועה מקרא עצמי כמו כאשר ־שבו המים איך שב לו באותו עת מה שהוא לו וחלקתי זה כלו ובארתיו והוריתי אל המעיין העיונים אשר יניע לו מהם האמת במה שאמרתי וכבר יחשב כי יתכן שיהיה מן החוש תנועה אבל כבר בארתי כי זהו באמצעות המדמה כי עם כל חוש דמיון וכבר ביאיתי היאך יהיה זה והסבה אשר בעבורה יחשב כי יתכן שימצא חוש ולא ימצא דמיון אם כן המניע הראשון אשר בנו מחובר מדמיון ומההתעוררות זרמתעורר ישולח עליו שם הנפש ועל כן אומר עוררה אותי נפשי ומה שיורו עליד המלות היא דבר אחר ונקצר המאסר כי כבר הארכתי בו ואשר יורו עליו החלוק הוא הכח המחשבי ועל כן היא תחלוק על המתעוררת הרבה וכבר התבאר זה במקומות דבים והאריך המאמר בו אפלטון בספר הנימוסים ובסטר ק ר ל א ן ונם א ר י ם ט ו ו'ם י שחיו אחריו מן ההולכים והדמיון