Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv
- Journal
- Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv
- Volume
- שנת תרנ״ה - 1894
- Issue
- חוברת ב
- Date
- 1894-01-01
- Page
- Seite 104 (sequence 104)
- Language
- Hebrew
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 68% known words query
- IRI
…/4861829-6448958-6613381--279-4862105- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
104 במזרח׳וממערב עשר בנפש כשאמר' שתהיה שנינה ולא עיין זה המאמר עם מה שיאמת אותו במופת בשאר ספריו והחכמה יש לה שתי הנאות מחויבים כהכרח האחת התשוקר. אשר מיד תתנועע כי אנחנו נלמוד כתשוקה אל החכמח והתשוקה חולי ועל כן יאמר הצער הוא כשיפול הספק ועל זה יאמר אבו נצר אלהי לך התרעומת וממך דהישרה לאמת כאשר לא היה מוצא מי שיצילהו מן הספק וזאת ההנאה תדמה להנאות הגופניות אכל הגופנית תתחייב תמיד בעצם מה שישלם לו הנוף והוא הבריאות וזאת היא מה שישלם בו הכח השכלי והוא האטת ועוד כי הגופנית תחזוי־ פעמים בענין שיפסיד הנוף ואולם יהיה זה במקרה לא בעצם וזאת לא יתכן בה זה ועל כן היתה זאת ההנאה יותר מעולה ועתה כנר ידעת מעצמך חוזק התשוקה הזאת ומה שתניע אליו וזכור דוד אשר מארץ בריטאניה המחזר באומות ושיעור תשוקתו וזכור כשנתועדנו במורסיא והיו עיניו זולגות דמעות לפי מה שנראה נו באותו היום מחוזק השתדלותו אבל בעבור שנעדר ממנו הבח המופתי לא השיג האטת וזאת ההנאה אמנם היא דפעלות וכל הפעלות שינוי וכל משתנה מתחלק אם כן לא ימצא לנו זה אלא כזה הגוף ורמין האחר 10401] מן ההנאה הנמצאת לבעלי החכמה והיא ההנאה אשר ימצאנה כל טי שידע דבר וזה שמה והיא תמידית לחכם. אולי כשיראה לו שהוא ■דע א־תו הדבר אז לא יקדם לו צער וישתתפו עם זאת ההנאה הדי חושים. והיותר מבואר מן החושים בזה הוא הנאת הראות והשמע כי אנחנו כשנראה מראה טוב תפול ההנאה בבה שראינו זולתי שיקדים לנו צער במה שראינו וכן השמע אכל איפשר •טיפול בשמע הנאה וצער כמו שהוא ענינן כשנשמע הקינות וביאור המאמר בזה אינו נאות למה שאנחנו בו ואולם כשנבקש החכמה לא נבקש אותה בעכור זאת המאה אלא זה הוא תועלתה כי היא מחייבת למציאית האמת כי כל הנאה לעילם כצל לדבר אחי והיא לעולם ריוח דבר אחר יגיע עם הגעתה והיא לאותו הדבר כצל המחוייב ואם כן מי שיבקש החכמה בעבור ההנאה כמו שיבקש מן דאבילה והשודד, ליהנות בה לא שיבריא בה נופו כי כמו שאלו יבוא להם הבריאות במקדה כך אלו יבוא להם השלמות במקרה וכי טי שיבקש החכמה בעבור הכבוד לא יבקש אותה בעבור מה שהוא תכליתה אלא בעבור מקרה יתחייב אליו בריוח ואם יקרה בשום עת שיחשוב כי לא יהיה לו הנאה בה יניח אותה (אעפיי) שיבריא גיסי כמו שיעשו רבים מן החולים כן תמצא למי שמבקש החכמה בעבור הגדול •010> ילאה וזהו הסבה אשר יניחו אותה רוב בני אדם ער שחשבו אותה שהיא טמנהטת הסכלות. אמנם ההנאה השנית היא נדבקת לחכמה ולא תפרד ממנה בשום פנים אולם אינה המכוונת אלא היא המחוייבת למכוין והיא דיות דפרידתה מן החכמה האמיתית קשה כ• אנחנו כשנפריד החבטה העיונית האמיתית כזאת ההנאה לא נמצא לזה מקום שיתחייב בו שתהיה תכלית מכוונת והיאך תהיה היותר מעולה מן התכליות האחרות המפורסמות אלא שתהיה הוא ד תכלית יאחרון כי אנחנו כשנבדיל בדבור ידענו כי בעל הזנב מן הכוכבים הוא להב באויר בעבור שני מיני ההנאות לא מצאנו אותו דבר מועיל אבל יראה כי הוא אמנם התיל ואמנם הוא תכלית במקרה ולכן יטו רוב בני אדם אל החכמות המעשיות ז־שיטו אותם במעלה גדולה כ• הם יראו' כי יש להם שום תועלת והוא בשנפעול בה. :שנרצה• ואולם אלו החכמות הטבעיות לא ימצא להם תועלת אלא אחר