Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv
- Journal
- Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv
- Volume
- שנת תרנ״ה - 1894
- Issue
- חוברת ב
- Date
- 1894-01-01
- Page
- Seite 103 (sequence 103)
- Language
- Hebrew
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 64% known words query
- IRI
…/4861829-6448958-6613381--278-4862104- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
אנרת ססירה ,חסו מענינים כי הם אולם לא כוונו להגדילם וכי רם יצאו סאיתו הטין אשר ט־־׳ שיפעלהו הוא לזולתו כבלתי שירגישו זה שעשו לנוםירם כי ההנאה דבר פיט* כנפש וכאלו הם סינין אולם טי שכוון ההנאה המורגשת ההם כמה עלי להאשימו ולהשפילו ולהתננלוחו א־ן צריך להאריך המאמר כו ואולם כי שכוון שאר פיני ההנאה ננצחון וההנאה כקורבת המלך ושאי־ ההנאית דע כי דעות בני אדם חלוקו; בזה כי יש כת תננה זה ותשבח האחרת ויש כת תננה ותשכח זאת וההנאה בחככית אצל מי הוא לימודי בטכע נכנסת בזה ואלו המינין מן ההנאה יתחלשו ויקרו להם סקרים ויתכן שיתקבץ מהם שני מינים ומינין ירסנו לסינין יראה מין כעת* חיותו וההנאה ביודעים יש מהם נכנסת כזר. המין וזה יתכן שינצח על קצת בני אדם עד שיהיה לזה כל מבוקשו ואלו הטינין יש מהם לצר חכמה אחת בלב־ ויש מהם לצד יותר ומהם מי שיד,יד, לנמת החכמה בהחלט בא* זה איכות שתהיה ואי זה חכמה שתהיה כשתהיה הפילוסופיא מושלכת ככר או תהיה קרובה אל השלמות אע״ם שהחכמה על מינים רבים יהיה האחד מוקדם על דאחד מעלה והם על זה מבקשים ליהנות כיותי נכבד והיא כל מנמתס בחייהם זולתו שימנעו הענינים ההכרחים אשר הם [,1031] מחיץ ויתנעעו תנועה משובשת וזה מיסודות ההתפלסי* ההכרחים בו ובזה המין הייתי אני והיית אתה ושאר חברינו על התחלפות מיניהם כשתזכור אותם תיעם וזה זולת שיניענו דבר זולת זאת ההנאה בלבד ואמנם היה מניענו אל החכמה חוזק התשוקה אליה ולא ידענו ממעלת טעשירו על מעשה שא־ המינים זולתי הוראת בני ארם כי החכמה האמתית היא הגדולה והיא היחס בין שתהיה פועלת או מזקח או שאר מה שנמצא אותו למי שעברו מדבריהם כחכמה ותמיד יש לנו תועלת כי יניע לדבר גדול ולא ידענו מה הוא על בוריו אלא כי גדולתו לו יוגדר נפילתו כנפש ולא יוכל המבטא לבטא נתינתו לגדולתו ומעלתו עד שקצת בני אדם יאמינו שישובו אור ושיעלה לשמים ועל זה אמר ב ן נ ל י כ מקיף השטים ראוי בנו ואם כן מה הוא זה הנצחות אל הם כז וכבר הגיע מקרוב אלינו ספר האיש הנקר־ אנו חמד אלגזאלי וקרא אותו א ל כ נ ק ד וסש' בו קצת מהנהגותיו וזכר כי הוא ראה כשיהיה סתכודד דברים אלוהיים ומתענג תענוג גדול ומטה שאמר בו כבר היה מה שהיה ממר. שלא אזכור איתו וחשוב טיב ולא תשאל על הדבר ואלו כלן סברות יחלקו עליהם משלו האמת וזה האיש יתבא־ מענינו כי הוא לא העתיק מזה המין ענינו הראשון וכי טועה ומתעה לדמיוני האמת כי נתבאר מזה שהוא ישים התכלית ראיית העולם השכלי וההנאה היא כמה שיראה האדם באותו העולם מן הנפלאות והוא נושא על זה משל במדינות הגדולות וכי האדם יחנה בהנעתו אליהם וראיית עניניהם ועניני חלקיהם וכ׳ש בעולם השכל וכי יחס ראיית אנשי המדינות הגדולות כיחס אנשי אותו העולם אל אנשי המדינה עם שאר מה שיאמר מפה שיובן ממנו כי התכלית הקצוי מחכמת האמת ההנאה ונם יתכן שצריך בהישרת מדעת הזאת כאשר נאמר כ ניקו מכי א באמרו כי הרעים יבקשו עם טי שיכלו יומם בסשור ובהתול כי הם בשיתבודדו עם נפשותם יצטעיי ממה שימצאו בנפשותם מן הרעה וכי הנבחרים על השך זה כי הם משתעשעים בנפשותם ואמר בי״א כי כאשר יהיה מצליח מצליח באמת ועשה כמעשי ההצלחה היה בהנאה תמידית. וכן אמר ה א ל נ ז א ל י בעת התבודדותו שהיה רואה מראות א להיות ושומע קולות אלהיות והחזיר זה אל ההנאה אלא ששכח מה שאמר באחד