Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1894-01-01 · חוברת ב · p. [Seite]

אגרת הפטירה '׳1011] אמר המעתיק בקש ממני ר׳ דוד בןבילא נ׳ר להעתיק מאסר אחד שפצאנודו בלשון קדר והוא לפילוסוף המעולה אנו בבי אבן א1ל1צאינ מפני שהיא ־ש׳צ לא הורגל מנעוריו באותו הלשון ואם דוא כלול בכל מדות טובות בתכלית •השלמות רצון השלמים הוא לעמוד על דברי החכמים אולי ימצאו בהם דבר •וסין* ־שלמות על שלמותם ואני חובה עלי להשלים טצותו אעם־י שאיני כדאי וידעתי קוצר הבנתי בשת• הלשונות ימסני שהאהבה מקלקלת השורה הכנסת• עצמי בעוני הקורה כדי למלאות שאלתו ונכ״י ומהאלהים אשאל העזר. אמר אבו בכר בן יחיי אלצאיג באגרת כתב אותה לאחד מאחיו והיא אגרת הסטירה: יאריך האל השארותך השר הנגיד דע כי אני אחר שהיתר, כוונתי להתנועע יאל מה שלפני מן מזרח הישוב והוא עיר נאזר! ומבוקש רחוק יכלול שיעור מהזמן בלתי מועט בערך לחיי האדם ואולי לא אפגשך כי אני כל עוד שאהיה קיים ועמי זה הגות אני יבול לפגיש אותך וכבר הקדמתי בזולת זה והודעתיך הדרך אשר אני סבור ללכת בה והיא דרך כבר עברת אותה יאדירך השם נקצתה והליכתי אשר אלך אליה מפורסמת ואני משולח בה במקרים ויתכן שלא אפגשך ובנפשי תשוקה חזקה להשפיע עליך נסוגים מן הדברים מה שהוא יותר מוכרח וראוי כי אני כבר קימתי ועברתי מן הימים בשיעור אשר בין שנותי ושנותיך והאל יאריך ימיך עד אשר תעבור השנים אשר אני בהם היום ולפי מדת הזמן אשר אני גדור ממך אני ז־דיב להתחיל מעצמי ולהודיעך מענינם כדי שתדע היאך תבוא שמחתה המחוייבת והיאך תשמר מנזקוז שהוא בלתי נבדלת וכדי שתהיה מן המצליחים אם תרצה אתה :חייב לדעת אותם כדי שתכוין מעשיך לפי עניניך ומה שהוא יותר מוכרח מזה ויותר חזק עלי והוא יותר ערב ואני מתאוה יותר להודיעך היותר מעולה אשר עמדתי עליו והוא תואר התכלית אשר יגיע הטבע בהליכה אליו וככר תאר אותה והאריך הסיפור בה טי שהקדיטני שתאר אותה והחזיר הסיפור כה פעמים רבות א נ ו־ נצר ומקומו כזאת החכמה ידוע אבל לא מצאתי בכל ספריו אשר הגיעו לספרד ענין כמו זה שעמדתי עליו ועוד יתבאר לך טכח דברי בהם כי ענין כמו זה מן העיון לא התבאר אלא לי לבדי כי מצאתי לאריסטיו בי*א מן המרות כבר אמר זה אלא ־שהוא כללי מאד לא יתכן להיות בו זה לבדו לעמוד ממנו על זה השיעור והסנה אשר דמה אותה כי הברחה עם הדבור בו איננו מן הראוי למה שאנחנו בו ועוד אבאר לך יארירך האל כשתעמוד עליו שיעור התועלת אשר בו וני אין דבר מועיל בשני ־העולמות כמותו ואולי לו אוכל לפגשך כי אני כל זמן שיתמיד עמי זה הגיף אני