Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1894-01-01 · חוברת ב · p. Seite 98

ממזרח וממערב 08 האיש לפי מה שספר אבן אלצאיג היה משתדל להגיע אל מעלה גדולה מן החכמה אבל היה קשה ההבנה מאד. *1 י ספר הקראן של הישמעאלים ודברי הקבלה שלהם *) מובאים מאת אבן אלצאיג לסייע לדבריו. נם שני שירים שקולים נמצאים באגרת הזה האחד מהמחבר והשני מהמשורר הערבי אבו אלעלא אלמערי. בענין הציורים אשר הם רק מפעלות הכה המדמה מביא למשל את העוף") ענקא מגרב ואה המלאךעז־איל. את אלה ראיתי - להקדים לדברי האגרת אשר בלי ספק בין מקור חכמת המוסר תתחשב אצל בני עמנו ואשר רשומיה החלו להיות נכרים בספרות ישיאל בימי הרטבים. *) על אודות אנשים המוזכרים באגרת הססירה עיין נם׳ הנזכר מרבש״ש דף שים. י) דף נ״א .ועל כן רושם עליו•: מורות על דברי מחמד כמו שוראת מן הנוסח הערבי: ודדלך יותר ענה צלע-ם כלק אללה אלעקל ש באל אקבל שאקבל אלתדית. הדברים האלח נמצאים גם ב; אצל הישמעאלי אבן עבד רבה כסי עקר אלשריד א׳ רף רייא הבעל הדת הנזכר דף. ם׳ הוא מחמד. על אודות המאמי• הפוב שבענינים הוא דמצוע עיין מה שנתב מויר מיה-ר י*י גאלרציהר כמ״ע .197 111 •י 11§1008 Xו>מ 168) 0־11181011*1 16> *ודוס?! י* דף נ־ד. י) דף פיו על העוף ענקא עיין מה שכתב רמש׳ש במ־ע של הרב המנוח ר• אברהם ג י י ג ע ר , "דישע צ״טשרי5ם די דף קנ״ז. לסי דעת הגאונים ר׳ סעדיה וי• האיי ענקא הוא דעזניה ויקרא י״א. מחבר הלכות שחיטה בלשון ערב מזכיר גם מימרא דאסיסר ש־זסרם והעזניה אינם נמצאים בישוב. על אודות העוף ענקא מגרב עיין בסשרו של אלרסירי, היאה אלחיואן אשר מדבריו נראה ב׳ המדקדק אבו אלסיב אלפערי המובא ממחבר הלכות שחימר. הנזכרית הוא המשורר אבו אלעלא אלפער׳ אשר נמצא ממנו נם ס׳ הדקדוק הנקרא כהאב אלתצריף ועיין נם כן 0■ אלקזויני הגדסס בנליון בשנת אלף ושי ח למנין הישמעאלים כרך ב׳ דף רמי ג ובהשר הישמעאלי אד תעאלבי הנקרא עיאים דף רשיד.