Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1894-01-01 · חוברת ב · p. Seite 97

מבוא זי! ב מאמר אגרת הפטירה הנקרא בלשון ערב ■רסאל״ה אלודאע׳'מאמר מוסרי הוא׳ אבל ידובר בו נם על דברים אחרים הנוגעים במקצוע זה. בתחלת האגרת האריך המחבר בענין השביל האמצעי אשר בו ילך החכם לפי שיטת אריסטו ודבריו דומים בזה אל דעות הרמבים ויגיד לנו את דעתו. כי לא ההנאה היא תכלית חיי האדם גם לא ההנאה הרוחנית אשר ידברו על אודותיה האנשים הנקראים אצל הישמעאלים בעלי החכמה הפנימית, בפרט אבו האמד אלגזאלי, אשר לסי שעה נטה גם אל דעותיהם• גם ההנאה אשר יגיע אליה החכם בבקשת האמת איננה תכלית החכמה. התכלית האחרונה היא דעת האמת והגעת השכל הנקנה הנקרא בלשין ערב ■אלעקל ־ אלמסחפאד." אדר הדברים האלה דבר אבן אלצאיג בפרקים קטנים על דברים שונים הנוגעים אל דעותיו בעניני המוסר. ער השררה. על מיני ההנאה והשלמות ויחוד. את דעתו על הדברים אש־ בהם התיחד האדם והוא השכל אשר יבדיל אותו ואת ממעלותיו בתכלית ההבדל מן הכח המדמה ועל דרך התאחדות השבלים. ג מהפילוסופים הקדמונים מובאים באנרת זאת: יאפלאטון. ם׳ פאדון י) קיב: ק״ד .* ס׳ הנימוסים דף קיד. אריסטו ומי שהיו אחריו מן ההולכים דף ק־ד׳ ם' המדות דף ק א ודף ק״ז: ניקומאביא דף ק־ג: סי הנפש דף ק־ב: ם׳ השמע הטבעי שם. ס' בעלי חיים דף ק׳ ב. ק״ט: ק־י ם־'השמים והעולם ק־י. מהפילוסופים הישמעאלים: אלפאראבי דף קיא : פירושו לניקומאכיא דף ק״ב. ק־ז. ק־נ: אבו חאמד אלנזאלי בספרו אלמנק ד מן אלצלאל דף ק׳ג: ספרי המחבר מובאים דף ק-ד : קד.. ק־ו: ק״ט. ק״י: ד ועתה אעיר עוד על ענינים המפיצים אור על זמן המחבר ועל דעותיו. המחבר מזכיר את דוד מארץ בריטאניה ■המחזר באומות׳ וירצה בזד. הלשון לסי הנוסח הערבי * * * 4) איש אשר החליף את דתו פעמים ושלש זה י) נצ״ל תחת בארון. אלה הציונים ירסזו אל* חדפיש נכ׳י רייפסיגו אישי ציינו־.' אוחש בהוצאה הזאת בסימן [ ] *) עיין ם־ש על סי זה רמש״ש ■שש. *) דף ׳־ז. 4, אלמתרדר פי ארמלל. ממזרח וממערב 7