Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1894-01-01 · חוברת ב · p. [Seite]

אגרת הפטירה להפילסוף אבו בכר אבן אלצאיג. הוציאה לאור מרדכי צבי שריינער. 4 $בוא. א הפילוסוף אבו בכר בז מחמד בן יחיי בן באלה הנקרא אבןאלצאיג י) אשר אנכי נותן לפניך היום׳ קורא נעים, אחד ממאמריו הקטנים היה הראשון בזמן מנדולי הפילוסופים אשר בין הישמעאלים בארץ ספרד במאה הי״ב למבין הנוצרים. רבים מחכמי ישראל קראו את ספריו ובראשם הרמב־ם אשר העיד עליו באגרתו אל ר• שמואל אבן תבון כי דבריו כלם נכונים למבין וישרים למוצאי דעת והוא בעצמו מזכירו פעמים ושלש .במורה הנבוכים. אבל אין רצוני לדבר פה על עוצם מעלת הפילוסוף הזה וקורות דבריו בספרותנו, בחפצי רק להעיר על דברים אחדים בענין הספר אשר אני מוציא אותו לאור. - מאפרי אבן אלצאיג הקטנים הגיעו אלינו בלשון ערב בכ״י אשר בבית עקד הספרים אשר למלך בורוסיא (87 .זא ,01281,101^ 60<>*• אבל בכיי הזה רבו החסרונות, והקורא לא ירוץ בו, על כן אמרתי להוציא לאור רק את האנרת הזאת אשר נעתקה לשפת קודש מאת החכם ר׳ חיים בן יהידה בן ביבאש. והיא נמצאת בכ*י ליפסיא (9! .01־1 .מ8) י) ואם ירצה ד־ את דרכי אדפיס במקום אחר נם את הנופח הערבי עם הערותי לבאר את יחס הנוסח הערבי אל ההעתקה העברית וקורות האנרת הזאת בספר ותנו. י) עיין סר. שנתב על אודותיו התייר הגדול רכש־ ש בסשרו על ההעתקות חעבריוח כיסי הביגים אי דף שנ״י וךף ס״א. י) ראיתי להרשים סה את האגרת על ם׳ העתקת ר■ חיים בן ביבאש גלי שנוי ועל חלוקי 'הנוסחאות אעיר בהעריתי להנ־סח הערבי; בגוף האגרת נשי חנזרך אל הבנתה.