Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1894-01-01 · חוברת ב · p. Seite 95

י^^^יוייי 1*1׳'־־׳.!י״י־.^יייך"־ ■י— ־ רביעית ההין או רביעית הלוג 95־ רכסו־ על הקול יוצישוריא קלנין היינו קובלאות> וריב׳ל אומר צישור דרור שאיבלות ממיתו ושותה ממימיו. ואף אם תדחני באמרי סיך לומר שרק קונלאות קטנות היו כשדין לטדרתו של מצורע. לא אשוב אחור׳ כי אסמוך בשמאלי על הרמבין ש:תב בסירושו על התורה שבדיעבד כל הטהורים כשיים, ואתמוך את ימיני על הממדא ויקרא דבורא דנדבה םמ*ו דתני' התם. קרבנו תורים וביי. ואין הכשרו טהורים וב׳יי, הלא דין הוא. ומה אם דציסרים שלא כשרו לכשר במנים כשרו לכשר בחוץ׳ תוריש וביי שנשרו לכשר בשנים אינו דין שיכשרו לבשי בחוץ, תיל קרננו תורים וב י. ואין הכשרו תורים וב׳י ע*כ. ואם איתא שרביעית מים של מצורע רביעית הלוג, למר לי קרא למעט תורים וב־י מהבשרו של מצורע, הלא מן הנמנע לטבול תוריש׳ שהן גדולים ולא קטנים. בשיעור מים אצבעים ברום אצבעים וחצי אצבע וחומש אצבע או ביצה וחצי ביצה! ומתניתא זו בסשרא ראיה אשר אין עליה שירכא׳ שרביעית מים של מצורע רביעית ההין׳ שלשה לוגין. ולא רביעית ד,לונ. ועתה אתה רואה בעיניך שאי אששד לגרוס במתניתין דמנחות (וכיב במתני׳ תנעים) רביעית מים למצורע אלא הגי־ כמו שהיא בתוסשתא היא לבדה הנכונה, ולשי זה צריך להגיה את הפשר א בם׳ מצורע, וכצ״ל הא באיזה צד מים חיים שדם הצישור ניכר בהם ושערו חכמים רביעית ההין. ועל שי הדברים האלה בין תבין את מה שכתבתי בסשרי על קולי ב״ש וחימדי י׳ה־ <יצא לאור ביום נפתחו דלתות בה'מ לרבנים שה ווינא) צד ל*א בענין הזה.