Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1894-01-01 · חוברת ב · p. Seite 93

93 רביעית דיהי. או רכ׳עית הלו: אילים בן שתים ומהן ומעלה! הצי ההין מה הי׳ משמש.כל מין בקר נמלים וקטנים זכרים ונקבות ׳ מסני שכולן שוין בנסכים, ונבללין זה בזה. רש׳א, לא היתד. מדת שבעה במקדש הין. שאי; ניתנין מדד. אחת לשני סרים, סרה אחת לשני אילים. מד. הי' מביא תחתיהם לוג ומחצה. איר יהודה וכי [לא] הי־ שם חצי לוג ולוג, איל ר־ש א*כ יכול לפרנס כולן ברביעית, אלא שאין מדר, במקדש משמשת תחת חברתה. ר׳ אלעזר בד׳ צדוק אד, ארבע מדות של לח היו במקדש. רביעית והצי לוג ולוג היןהי׳ שם ושנתות היו בד,ין עד כאן לפר, עד כאן לכבש: רביעית מר. ודתה משמשת, בה היי מודד לחביתי כהן משיח׳ וחצי לוג מה היי כשמש, בו הי׳ מודד שלשת ל ר נ י ן ומחצה למנורה חצי לוג לכל נר. לוג בו היי מודד לכל המנחות. חצי לוג לתודה ורביעית לנזיר. כאן לאיל. עד כאן לכבש, רש־א, לא הי׳ שם הין, וכי מה הי׳ ההין משמש אלא מדה. יתירה של לוג ומחצה היחד.. שבה הי מודד למנחת כהן ..גדול, לוג ומחצה בבקר ולוג ומחצה בערב. ם־ט מיג, רביעית מה היתד, משמשת. רביעית מים למצורע ורביעית שמן לנזיר, חצי לוג מה הי' משמש, חצי לוג מים לסוטה וחצי לוג.שמן לתודה. ובלוג הי׳ מורד לכל המנחית אפילו מנחה של ששים עשרון נותן לה ששים לוג, ראב־י אוי, אפי־ מנחה של ששים עשרון אין לה אלא לוגה שנא׳ למנחה ולוג שמן׳ ששה לפר ארבעה לאיל שלשה לכבש שלשה ומחצה למנורה חצי לוג לכל נר. הנה ערכתי לפניך ההוספות על פי סדר הפסקאות בטתגיתין. אכן התיבות .הצי לוג לתודה ורביעית לנזירי מחוסרי הבנה הן, שאין להן שום שייכות לא לטד. שלפניהן ולא למה שלאחריהן בתוספתא׳ ובודאי לא הביאן בעל התוספתא אלא לומר לך שכך היא דגי׳ הנכונה במשנה. ונזה לא בא להוסיף אלא למעט ולהגיד לנו שהמשנה אינה מדברת לא בחצי לוג מים לסוטה ולא ברביעית מים למצורע. בענין הפלונתא בסוטה אין כאן מקום להרחיב ולהעמיק הדבר■ אבל נענין רביעית מים למצורע מדאי הדין עם בעל התוספתא שלא הביא גי׳ המתניתין, דאחר החקירה בלי שום משא פנים אי אפשר לגרום במתניתין דילן לא רביעית ולא חצי לוג מים למצורע משום חדא ועוד. חדא, מכח קושיית התו׳ שהקשו בסוטה דף ט״ז ע־ב ד*ה מביא מים וכו׳ וכי אינו ניכר ביותר מרביעית, והא תנן בפ״ב דמס׳ מקואות וטייתי לה בגט׳ בכמה דוכתי