Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1894-01-01 · חוברת ב · p. Seite 92

92 המזרח וממערב מים למצורע ורביעית שטן לנזיר, חצי לוג מה היי משמש וכר; לכן כל סי שאומר שרביעית מים למצורע היינו רביעית הלוג, להיות שזהו הוראתה של רביעית שתם. אינו אלא טועה, באשר שאין כאן סתימות כלל. ואף אם סתם התנא לשונו ר־ם י״ד דמם' ננעים , כיצד כטהרין את המצורע, הי׳ מביא שיילי של חרש חדשה ונותן לתוכה רביעית מים חיים, אין זה אלא דבר שסתום כמקים אהד ומשורש במקום אחר; איברא הגי' בפקים שלא סתם התנא לשונו מששת מאוד מאוד. כי־מובח מהנהר, בריש, נגעים שם. שכותב וזיל׳ וברוב משניות כתיב ונותן לתיכה הצי לוג מיש והניר, הרב רבי יהודה בן הרב רבי יום'.טוב רביעית, כדתנן במנחות שרק שתי מדות דף שיה ובנזיר בשי נ׳ מינים דף ל־ח קא חשיב גבי עשר רביעיות׳ והרב רבי יום טיב ברבי יצחק הי׳ מקיים הגירסא, דשלוגתא דתנאי היא בסיטה׳ דרבנן לא בעו מים׳ שדם הציפור ניכר ברם, ודלמא בעי חצי לוג׳ כדתנן התם נבי סוטה, ונותן לתוכי הצי לוג כיס סן הכיור, ר׳ ירודה אוסר, רביעית, ואשכחן דהתם לעיל כגט׳ דילשינן סוטה כל• כלי ממצורע׳ בשמע שיש להשותם, ולא יתכן פי׳ זה• דהא בשי ב' מידית תנן רביעית מים למצורע וחצי לוג מים לסוטה, ועוד דבעשר רביעיות דחשיב רביעית מים למצורע שריך דליחשיב רביעית מים לסוטה, ומשני בשלונתא לא קטיירי■ משמע דכצורע לאו שלוגתא היא, ודוקא בסיטר, שליגי רבנן התם, דרי יהודה אומר, רביעית בשם שממעט בכתב כך ממעט במים, הלא הוד, ניכר בחצי לוג, אבל במצורע דלכ״ע ברביעית שליגי בהכי■ דפר בעי אדמימות רם נטור, ומר לא חייש אלא אפילו נתבטל במים וליבא אלא חזותא בעלמא. עכ״ל; ובודאי אם הרב ר׳ יו״ט ברבי יצחק הי* מקיים הגי׳ כאשר היא ברוב המשניות באשר שיש להשוות מצורע לסוטה, יש להשיב עוד על רבריו׳ אכאי סתם התנא במנחות כחכמים בסוטה וכרי, במצורע? הלא דבי־ הוא, אלא ע־כ צ״ל שכל סי שנרם בנגעים ונותן לתוכה חצי לוג מים אינו סוב- שבשליגתא תליא מלתא׳ אלא נאלץ להגיה המשנה במנחות ולגרוס הכי: ,רביעית מה היתד, משמשת, רביעית שמן לנזיר, חצי'לוג מה היי משמש. חצי לוג מים למצורע חצי לוג מים לסוטה*. נם התוספתא שלינא אמתניתין בענין רביעית מים למצורע, דהנה במנחות ש״י הובאה מתניתא ארובה להוסיף, על מה שנמנה במשנה, כל הדברים שהמדות משמשות בהן, עד שלא יחסר מאומה, וכדי להראותך שבעל התוסשתא אינו גורס במשנה רביעית מים של מצורע, אציגה לפניך המשניות ואערוך למולן ההוספות הנמשכות אחריהן לפי סדר הששקאות דמתניתין'. המשנה מנחות התוסשתא ם־י שבעה. מדות של לח היו כמקדש. רביעית׳ חצי לוג ולוג, רביעית הין ושלישי* הין [וחצי הין] והין, ר׳ יהודה אומר׳ ה י ץ וחצי הין ושלישית הין ורביעית- הין. לוג וחצי לוג ורביעית. רביעית הין מה הי׳ משמש׳ כל טין צאן גדולים וקטנים זכרים ונקבות, מפני שכולן שוין בנסכים נבללים זר, בזה, שליש הין הוא הי׳ עני ובכולן, לא הי' משמש אלא בנסכי פיט מ־ב, שבע מדות של לח היו במקדש, הין וחצי ההין ושלישי־ ההין ורביעית ההין. לוג וחצי לוב ורביעית לוב׳ ר׳ אליעזרבר׳ר׳ צדוקאומר. שנתות היו בהין. עד כאן לסר, עד