Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1894-01-01 · חוברת ב · p. Seite 69

09 משא כוש דזים פוער פיו הנורא וסעינות תהום רבה נבקעו תחת רגלי. לוע התומת בחיק :האיקעוס לא יחדידני עוד. ולכן אל נא יפלא בעיניך הקורא באמרי לך כי אנ׳י ישבתי בשלוה ומפני רוגזו של שר של נילוס לא נחתי. היאור עמי מזעפו והמרקחה שככה. ואין קץ לשמחתנו אחרי ראינו מרחוק ז־,ר נבוה ודגלים שונים. דנלי בריטניא. מתנוססים על נטת הבתים והאהלים. ג. זעליק^וויץ. .בסטון בארצות הכרית מוצאי שבת נחמו׳ תרנ׳ד. ,הרואה ואינו נראה". 'בעקבות גיואי די־מוסוסן) א״ תמוז. מה נעים היום ומה נחמד הרוח הצח המנשב על פני! כל הבקר ־שכבתי שרוע על מצע דשא לפני ביתי, תחת צל ערמון ענ!ת, גבה ורענן. אוהב :אנכי את ארצי, אשר בה ראיתי אור החיים, אשר כה חיו ומתו אבותי; אוהב אנכי את הבית, אשר בו נדלתי. בעד'החלון נשקפתי וראיתי את מי הסיני השוטפים, ואת האניות׳ הספינות וסירות הדונה אשר יכסו את פניהם. על כנפי הרוח עשא אלי קול הפעמונים והמיתם הנעימה. הידד, מה טוב ומה נעים היה הבקר הזר׳! ייב תמוז. זה ימים אחדים הנני קצת חולה, כאילו קדחת אחזתני׳ — או יותר •גבון אם אומר — הנני רק מתעצב אל לבי, מאין תבאנה הרוחות הנסתרות אשר תהפכנה את ששוננו ליגון ומנוחת נפשנו לסערה? יש לחשוב כי האויר מלא ורוח נחות נעלמים ונסתרים, והמה ימשלו על רוחנו בקרבתם אלינו. אנכי, למשל, הנני קם משנתי שסח ומלא *1םץ לב ורוח מבלי אשר אדע בעצמי מקור שמחתי. הנני הולך לשוח מעט ועליצותי לא נגוזה, אך סתאם אשוב לביתי ורוחי נעכרת, לבי נשבר ונדכה כאילו איזה אסון קרני בדרך, כעת אשר לא אנה לי כל רע. מדוע תהיה כזאת? האם רוח קר נשב בחוץ ויפעולעלעצבי ויביאם לידי נרוי; או אולי. תאר העננים, צבע העשב, חליפות האור והצל האריכו את נפשי? לא אדע. כל הדברים אשד יקיפונו, כל מראה עינינו. כל דבר אשר נגע בו באצבעותינו מושלים על חושינו באופן בלתי ־ מבאר. מדי עמוק סוד הנעלם מעין ראי! הנבוא עד תכלית. הסוד הזה. היספיקו לנו חמשת חושינו הדלים. המצומצמים ומוגבלים ן עינינו, אשר לא תראינה לא דבר קטן מאד ולא דבר גדול מאד. לא דבר שהוא קרוב אליהן ולא דבר שהוא רחוק מנגדן; אזנינו, הפתעות אותנו, בהפכן את תנועת האויר לקולות שונים; חוש ריחנו. שהוא יותר חלש מחיש הריח"של הכלב; טעמנו׳ אשר לא יבחין בין המועיל ובין המזיק? אילו היו לנו חושים אחרים יותר דקים וחדים, יותר שלמים ומשוכללים׳ כמה .חדשות ונצורות יכולנו לנלות אז. במלוא רחב• הטבע. י׳ח המוז. חולה אנכי. קדחת אכזריה מרעדת ומפחדת את עצמות* ומענה