Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1894-01-01 · חוברת ב · p. [Seite]

־/ .*יי % משא בוש. את אשר קרני באהלי קדר על שםת היאור *) א. לא קר ולא חם היה האויר נערב יום כ״ב יאנואר כשנת 885 נ ואנחנו ושנים עשר נוסעים היינו באניה הקטנה אשר הביאתנו אל חוף אי מצער השוכב בלב הנילוס. ד׳כושים עודם סרופים באדרותיהם׳ ואנחנו שטים כצסרים עסות על סני היאור רחב הידים, והאביב סביב לנו 1 היאור היה שרוש לשנינו כבגד כליל תכלת. כלו שלאנן ומןלו, ורק תלתלים קלים כקיצות נערה ישת תואר השתינו מסביב לאניתנו. המה הנלים אשר מכו בו תופשי הפשוט. דוח צח נשב בסבכי האחו אשר על ששת היאור ותביא ריח־נחח אל אפינו׳ ומרחוק נראה אי קטן נחמד למראה שוכב בלב היאור כילד שעשועים על שדי אמו. כגן־עדן הארץ לשנינו׳ כי האי כלו ירק דשא. בסו שניו נצני חמד׳ ההרים סביב לו ענדו חורש תמרים כעטרה על ראשיהם, ובצל דליותיו יכסה את העמקים הדשנים והרעננים אשר תכו לרנלי ההרים. בקרבנו אל החוף הייתי כחולם, ובראותי שתאום נעלי חיים מתנועעים לקראתנו אמרתי בלבי: הכי חלום שרעה אני רואה ושבע השרות הנה העולות מן היאור? אכן לא שבע שיות עלו מן היאור, כי אם שלשה בני כוש יושבי האי באו לקראתנו בראותם את אניתנו באה אליהם. אז גז חיש ויעף חלומי וזכרתי כי לא שרעה מלך מצרים אנכי, כי אש המליץ לאנשי צבא אשר עלו להלחם על כוש, ובלוית להקה קטנה מבני החיל אני בא להביא חולים ונפצעים ממערכות המלחמה׳ להרניצם בנוה שאנן ובמשכנות מבטחים עד אשר ישיבו ורפא להם. — היש אתכם מקום ללון? — שאלתי את האנשים. — ברוכים הנאים׳ שרים ורוזנים! — ענה אחד מן השלשה. אניות הקיטור אשר לנו לא יכלו לעבור על נקרות הצורים וסעיפי הסלעים •) חזון סדבר כוש אשד חזיתי כשנת 1885 בהיותי מליץ ומתזרנמן־ראשי י1!:* האנגלים אשר עלו להלחם על ח ם א ד י חוא נניא תשקר מחמד־אחסד . ודבר בואי אל האי קולבה, כאלף ושש כאות טרסה מקחירא בירח מצרים נדרך הנילוס. והנני היום לספר בדירחון .ממזרח וממערב״ את אשר קרני בקולבח וסביבותיה. אמרתי . לספי ", כי לא חזון רומני הוא כי אם היסטורי. ז ' 5 ממזרח וממעייב