Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1894-01-01 · חוברת ב · p. Seite 58

58 , ממזרח וממערב הוא יתהלך את כל מלאכי עליון כאת אחים ורעים וגט עט השטן לא יתקיטט א:־5 לא יבא בריב. אבל בתחבולות יעשה לו מלחמה ויתנכר עליו. רבי יורם יצא בחצי החודש מחדרו לקדש את הלבנה והנה השטים התקרר ר בעבים, הכוכבים אססו נגרם וירח לא יהל אורו• ימה עשה יורם? תא לא יתחנן אל העננים כי •עלו מעל סני רקיע השטים ■ נם הוא לא יצוה עליהם כמטגיע, אבל ימצא תחבולה: הפיח בהם על ם׳ קנה מקטרתו ומנשטת אפו כלו וילכו. — ובהעצל השמים ולא יהיה משי אז יהט־ך רבי יורם את קנה מקטרתו ויפיח בו בבל מאמצי כחו והנה עב קטנה ככף איש עולה מים. ויהי עד כה ועד ויהי גשש נדבות על הארץ. הלא כה יאיר תמיד פתח דבריו: ■יורם היה בשמים ובשמי השמים ושם הזת , חזות הכל. שיפי מעלה יקרבו את •יורם כמו אח, ימתיקו עטו סוד. על כן אין נעלם ואין נסתר מנגד עיניו־. רבי יורם לא דבר על נפשו כמדבר בעדו כי אט בלשון נסתר. זה דרכל קדש הלולים לו מיום החלו להראות את נפלאיתיו ולשית בשמים פיהו, רבי יורם התפלל כיום ביום את תפלת שמונה עשרה בחדרו הנשען אל בית התפלה ובכלותו את תפלתו בלחש פתח את דלת החדר ואז החל החזן להתפלל בקול רש. ויהי הפעם בראשון לחדש השביעי ריחל החזן ער בוש והנח הצדיק איננר סותח דלתות חדרו. עברה שעה. עברו שעות שתים והדלת סגורה ואין פותח. ויקש שאון בין המתפללים ויחרד כל הקהל חרדה נדולה עד מאד כי זה יורם הצדיק לא- ידעו מה היה לו. וביניהם איש אמיץ לב בנבורים, איש עשוי לבלי חת. ויקח האיש את המפתח ויפתח, והנה — רבי יורם רץ לקראתו וכתפיו נטפי מים. •עתה ישישו כל בני ישראל את יורם משלש־ — קרא הצדיק בקול נאונר רסזז ויכרכר בשמחת לבו — ״בי הגדיל יורם לעשות ויחלץ מצרה נפשט . . . אמנם משא כבד העמים יורם על שכמו וכטעט נלאה נשוא י כמעט כרע רבץ תחת סבלו. אבל בכל עת צרה ליעקב יאסוף יורם שארית כחו ולא יתן למוט רגלי עט סנלתו. ועתה יתנו כל מלאכי עליון תודה כי רק ליורם עצה ותושיה׳ חכמה ומזמה■ בי יורם את כלם "יאסוף אל שקו" בעת שיעלה רצון מלפניו'. בל השומעים לבשו חרדת קדש, ובמעט נאלמו דומיה, אף רגע בחרדתם חדל ר לשאוף רוח. •ההאמנתם בחפזכם כי יורם ישן הוא? ד — הוסיף הצדיק לקרוא בקול וימלא שחוק פיהו — •ח! ח 1 ח! יורם לא ינום ולא יישן בראש השנה. האם יורם לא מבני ישראל היא או בי לא ידע את החקים והתורות? . . . יירם היה בשמים, וירא והנה כל המלאכים רצים מבדילים רצוא ושוב וידיהם מלאות עבודה לשקול בפלס את כל־ העברות והמצות של בני ישראל. המליצים מביאים שקים טלאים מצות והשטן וכל מלאכי חבלה נושאים בכתף שקים מלאים עבירות. והנה כמעט ישאו המאזנים בר בבד והשטן ומלאכי חבלה מרבים להביא די והותר עד כי ירבצו מאזני העבירות תחת משאם ומאזני המצות יעלו כאבק לעמתם. ויחרדו בל דרי מעלה ויאחזו חיל ורעדה ויאבדו עצות. אולם יורם עמד מרחוק וישחק בכל פה. אותו לא תשליכהר עצתו, יורם לא תמול הוא וממנו לא נדחה תושיה. ומה עשה יורם? הוא חכה עד אם כלו השטן ומלאכי חבלהמהביא ואחרי כן #כל הוא את ידיו לסכל עצתהמשודת