Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1894-01-01 · חוברת ב · p. Seite 44

ממזרח וכמערב 44* בקרבם תדריכם מנוחה׳ והמה תועים אנה ואנה על שני רחבי תבל ובשובם לביתם עמוסים לעיסה בבל מיני ידיעות׳ אשר כנטל חול'יכבד אכסן עליהם׳ יצר־עזשקם יניע לטרום קצו. יתלוננו על הבל ויתנו דוסי ביל, עד יי לאחרונה בבוץ, כיון -מצולה תמוט רנלם, ויק התם׳ סכל דמות השכל הפשוט, הישר והתמים׳ שדרכו -לעשות רק טוב ומועיל ׳ מבלי כל התחכמות וערמומיות, יחוש לעזרה לסו ויוציא למרחב רגלם. אם מספורו זה כמו נשמע הד־קולה של הספרות האירופית הכללית, אשר נשמע בחללו של עולם־אירוסא בשנות הכאה השמונה עשרה׳ בקראה אז לשוב אל בצב התמימות אל מקור חיי הטבע, הנה מוצאים אנו בספורו .מעשה בבעל תפלה' כצד אחד, סטירה הסוטרת על שני העשירים שבכל הזמנים ובכל הארצות׳ אשר ברוח גאונם ודמיונם יתנשאו להדמות לשמש, ככבים ובני־אלים, בעוד ללת העם לבהמות וחיות בעיניהם נחשבו, אשר כל זובחיהם ואוכליהם לא יאשמו; ואולם מצד השני — צייי נעלה ונכון המשור. ומתאר לפנינו סרק נכבד ונשגב בחיי החברה׳ פרק הריון ותסיסה של מחשבות חדשות, כבירי״הערך בתקונו של עולם. העולות ומתרגשות במחית בני אדם ורוחם ובודאות להן נפשית רבות־עיןיליה. הנכונות להתמכר בכל הרף נפש להוציאן לפעולת־אדם. אבל אם.קוי־אור־כהה אלה- יפרשו, כמו רגע, צל״קסם־עובר על פני ספרות החסייים, הנה במה נחשבו לעומת צללי עלטה. אשר תכסה ותחשיך את פניה . יסודותיה תקבל רק ממקור אחד, כמקור מולדתה ודוחה מעליה כל יסודי־השכלר, מבחוץ. איננה נותנת כר נרחב לפעולת כח חמח^ובה וההגיון, ועד מחרה תקצור ריחה בעבודתה. תשבות שביתה גמורה ומוחלטת ונבצרה ממנה להוסיף לפתח את ■יסידיתיה, לבוא אל מטרת חפצה אשר כונגה לה מראש. רק המשכילים, המשכילים באמת ובתמים, עלו״אז על מרום המעלה כבחינת ידיעת־הסשרות והצבת מטרה ספרותית. ידם משלה להם בכל מקצעות ספרות־ ישראל, אבל היתד. למו לקנין נם דעת ההשכלה הכללית והספרות האשכנזית ולרוב נם הצרפתית והאנגלית. ובכן עלתה בידם לכונן למו ספרות, אשר על יד -יס־ד התרבות המיוחדה לישראל, נשקף בה גם יסוד.התרבות הכללית. צורתה של הספרות, אשר לכל מפלגה ומפלגה מצינת ומסמנת את תכונתה. : - דד ־ ז? בעוד ספריות המתנגדים והחסידים כמעט כלן מצוינות בחסרון סדר וצורה קבועה,*) ■הנה נראה בספרות־המשכילים צעדי־און לפנים בבחינת הצורה ומלאכת־המחשבת. הלוך ו?קךב, הלוך והשתכלל בטוב טעם ספרות אירופאית ורוחה. משכילי העת ההיא הלכו בעקבות ■הטאספיסי וישכילו ויצליחו לעשות?ונים כמתכנתס נם בספרותם הם. במקצוע השיר* והמליצה: מערכות שירי •הגיון ורגש, שירי עלילה, שירי חזיון, שירי־למוד ושירי רועים. ובספרות הפרזית: מערכות חזיונות׳ סטירות ו חליפית מכתבים. מעין ספורים־רוטנים נמצא ב״טנלר, טמורין" .ואבן בוחן. לייסף שרל. בספרי־הטדע מעשי ידי המשכילים ההם נראה אומנות נפלאה כטעם *) כייצא מן הכלל היה נעת ההיא ר׳ יעקב ׳אלעס, .ראניד דקיק דינוב, שספרו " מלוא ידוע ים, •׳ כפתה ללמוד* התלמוד והעבלה הוא קב ונקי בסיורו ויכול'להיות למופת .