Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv
- Journal
- Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv
- Volume
- שנת תרנ״ה - 1894
- Issue
- חוברת ב
- Date
- 1894-01-01
- Page
- Seite 43 (sequence 43)
- Language
- Hebrew
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 58% known words query
- IRI
…/4861829-6448958-6613381--218-4862044- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
43 לתולדות הספרות בשסת־םולין. אם אמנם וינא היתד. להם לעיר הנביא. .למכה'!שלהם. בכל זאת. דגה כבר בשנות העשרים נמצא את המשכילים נושאים את מדברותיהם על דבר חין ערך דעת שפת המדינה — השסה הסולנית. בדברים נמלצים ונמרצים מאוד. ומקצתם חשכו כבר בימים ההם למוד שסת המדינה לשאלת־הקיום של היהודים יושבי נליציה. *) בססרות המתננדים נוטלים מקום בראש, חתלמוד והשלחן־הערוך עם רפרשידם הרבים, אחריהם סדור־התסלה בכל נוסחאותיו השונות״ — זאת הכריסתומתיה יקרת־ הערך אשר לספרותנו, כריסתומתיה, אשר רק דוח התולדה הטביעה את חותמה עליה ומידה חוללה. — ולאחרונה כתבי הקדש — אלה השנים האחרונים רק לפי המדד, הדרושה ביחיד ובצבור׳ לחפצי שמים. הספרות הזאת מקפת את חיי אנשיה בכללם, את הה1ה ואת העבר. היא מספקת לכל אחר ואחד את צרכי לכו ורוחו די הספוק ודצורך, והוא יוצא ומוצא כל חכרת אלהים וחכמת־האדם כרוכות ומקופלות יחדו בתוך אדבע אמותיה, וכל ספרות אחרת הממאנת לענות מפני זאת הנבירה היחידה להיות לה "לרקחות ולטבחות" ולשמש לפניה. הרי היא בזויה בעיניו׳ כפו דוה יזמה ולמצער לכלי אין חפץ יחשבנה. כי תחסר לספמתו זאת רוח חיים, רוח ההתפתחות הצועדת לפנים ועורכת דמות אל חייו הזמניים■ אל צרכיו ההוים — זאת לא יחוש ולא ירגיש, ולא •עלה על דעתו׳ כי התלמוד בעצמו, אשר לפניו יכרע ברך׳ לא נברא מתחלתו להיות בצביונו ומלואו לדבר התום וקבוע. אשד אין חליפות לו, כי אם מחולליו ויוצריו היו החיים ואל החיים הת־חש. לא כן החסידים. סדור התפלה וכתבי הקדש יקרים וחשובים בעיניהם כבעיני המתנגדים ׳ אך את התלמוד מפרשיו ולומדיהם איננם מעריצים ומקדישים כל כך. לעומת זאת אופק־ססמתם ממח מעט יותר. בספרותם מתגלה ונראה לפחות מקצוע אחד מפנות חייהם החדשים של ישראל. שיחות צדיקיהם. פתגמידם וספוריהם הנדפסים בחוברות אין׳מספד, על פי הרוב אברים מן החיים הם ומן המציאות מיצאם. רבי נחמן מברסלב׳ מלבד שהיה מסדר וקובע משנת החסידים ולמוריהם, היה עוד נם סיטן אמתי. בעל דמיון נערץ ובעל כשרון להעביר בחזון מערכי חיים ותמונות, אשר בעין בוחנת וחדה ראה כדמותם וכצלמם בד,חיים, בהפציאות אשר מסביב לו. מתוך ספר1 "ספר המרות" אפשר לכונן לנו ציור נאמן על דבר מצב המוסר והמרות בישראל בעת ההיא בפולין. כסי צורתו שקבל אז לרגל השפעת הספרות העברית וטלחטת־הקיום, כמו כן— משפט נכון על אדות משפטי מעשי הדור ותכונת רוחם. "ססורי־טעשיות' שלו יש להם ערך פיוטי אמתי׳ וראוים לשית אליהם לב. בספורי־מעשיותיו אלה, היתד, אמנם כינתו לערוך סמל ודמות לרעיונות ודמיונות שבסודות הקבלה יסודתם, אכל רוח המליצה והשיר, אשר הטבעה כנפשו טלדה. גברה עליו ותמשכהו בחזקת היד אחריה - ורבי נחמן ברסלב יתראה לפנינו בפנים אחרות. בתור חוזה חזיונות ומכלי דעת לנכון חשבון מעשהו. הנהו עורך לפנינו כבמחזה ציורי־משכית: פרצופי בני זמנו ומתהלות שנונות וסטירות•. אשתיות המטפחות על פני בני דורו מעשיהם ויחוסיהם. ספורו "מעשה בחכם וחס*, הוא סטירה כלולה ומשוכללת הסוטרת על פני משכילי דורו. אשר נפשם הנגרשת. .681171811 8118 ס׳סתפ .1947 .187 ז111 .<1ץ111:זג ,£1ז8< *)