Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1894-01-01 · חוברת ב · p. Seite 38

ממזרח וממערב 33 פיל בטרנופול וביחוד ע״י פעולות משכילי במדי, סלסה נתיב לה גם אל אריך רוסיא. הספרות אשר נולדה בראשית שנית המאה הנכחית בגליציה ועד שנת 1860 היתד, ממשלתה שפוכה! שטה על הלבבות והמוחות, — הספרות הזאת .פהפאספים"■ מוצאה ומשפט אחד לה ולהמאספים בבחינת הנושא שהם דנים עליו. ואולם עולה היא על גביהם בבהינת מצוי הדבר לעמקו, בהתרגשות הנפש ובתוכנה רב הפנים. לא עברו ימים רבים והמחקרים המקוריים של רבי נחמן קיאכמאל ורשיל רפופורט ילידי גליציה המזרחית. פתחו לבני ישראל את אוצר חכמת ישרון אשר אין קצה לכל החיל והחסן הגנוזים בו. *> ובכן׳ הננו רואים את הספרות. העברית ד,הדשה מקבלת את צורתה המגוהצת, את קלסתר סניה היפים מיד המערב. ואת חמרה, את ערכה הפנימי — מיד המזרח. אבל כשם שססרות־ר,השכלה בגליציה קלטה וספנה אל תוכה את כל ספרות .המאספים" יתוסף לפתחה ואחרי בן, ברכשד. לה יסודות חדשים עצמותיים רחבה ונסבה. ותתנשא מעל לחוג אחותה והלאה, כך עברה ספרותה של ההשכלה בגליציה ותרנס לתוך נרתיקה של ההשכלה ברוסיא, שפעולתה היתר, מעבר מזה, לקרב ולהרים את הספרות העברית החדשה למדרגת כפרות ערוכה ומשוכללה בטעם־א־רוסא, ואולם מעבר השני לעשותה לבריה שלמה וקימה, לתכלית ומטרה בפני עצמה, בעוד שבראשית דרכה לא היתד, נהשבת רק ככלי שית, כמכשיר אל התכלית בלבד. אבל אם אמת ונאמן הדבר׳ כי ההשכלה הברלינית התפשטה לפולין ורוסיא. רנה כפו כן אמת ונכון נם הדבר הזה, כי עוד כבר לפני התסתחות־השכלת היהודים באשכנז ונם לאחריה׳ היו נמצאים בפולין ורופיה גרעיני־השכלה למככייי במצב התסיסה, אשר נתנו מקום לק1ת כי ימים יבואו ויעלו בפרדות. עד כמה הועילה להתפתחות ההשכלה הברלינית פעולת מורה בן מנחם, חבריו והעוזרים לו בעבודתו, אשר רבם מילדי פולין היו — הדבר הזה נודע לכל וראוי לקבוע עליו סרק מיוחד. בחירי הכחות בבית מדרשם של המאספים היו ילידי פולין. זאמאש־ן, העיר העתיקה בפולין, אשר מאז ומקדם התנוסס בה .שבת תחבטוני' היתר, לפני בן מנחם ולאחריו מקום מרבץ לחכמת ישראל וכן לבוב ועיר וילנא. רבני שבתי הכהן, יליד ווילנא, כתב בשנת 1660 להפגיסטר;לינט־ני וידריך מכתב מלא נועם וחן. (בכורי העתים תק־ץ צד 13). תחת דגל הגאון מוילנא התנוססה קבוצת אנשים׳ אשר שקדו על תקנת החנוך ודרכי־הלמוד בישראל ברוח דעת וחשבון ושטח סדורה וברורה. בלבוב היה הרב ר' פנחס אליהו ביר מאיר מוילנא, שחבר בשנות השמונים של שנות מאה העברה את ספרו ,ספר הברית" אשר בו נסה לעשות מטעמים להקוראיס העברים מראשי פרקי החכמות והמדעים בכלל, מעורבים ומתובלים במליצות. אגדות ודברי קבלה לפי טעם דדור ההוא, וכנראה נם שטת.קנט בהסילוסופיה לא ודתה מוזרה לו. אולם חוק קים הוא בהתפתחות התרבות האנושית והשתלשלותה כי זרע־הרודו הנמצא בקרב העם במצב־ר,מנוחה, דק אז יוכל לבוא לידי התפתחות וגדול, אם העם הזה, לא רק שלא יחתום בעדו מעבור אליו השפעות תרבות זרה השופעות אליו מן החוץ. כי אם •על האוצר הבלום הזח כבר רמז אימוני אחד במאמרו #אוי68ארדערונני ב. בכורי-עתש י ר.ק6יה דף 131. ולס^א כ■ עד בה לא שמו פיסרי דברי חימ ם לב אל המאמר הנסוא הזה בכינו ובזננו.