Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1894-01-01 · חוברת ב · p. [Seite]

לתולדות הספרות העברית החדשה בפילין ורוסיא. בשנות המאה התשע עשרה לספה*:. מאת מאיר בן מרדכי ווייסב ערג. פרק ראשון. התפשטות החשכלח הברלעיח ממערב למזרח,— תכונת הסברות העברית ד,הדשה בשנות •המאה התשע עשרה בכלל. — צמחי ההשכלה הספיחיים (8ם0)1110011^). — מצב הבלכלת המדינית של יהודי גליציה לפני שנח 1848.— מפלגות היהודים נעת ההיא. — שפת סופריהם וספרותם.— קלסתר פני ספרות ההשכלה, הרוח החיה כאפניח ויתר סנלותיח המיוחדות לח. — כתבי־ עתים עבריים ■ — סיעות חמשבילים בלבוב, ברירי וטינופול. — ההשכלה הברלינית, אשר נושאי כליה הראשיים היו בן מנחש וסיעתי. התפשטה. לפי חוק מהלך התולדה, ממערב למזרח ותגלה לראשונה בשנות השמונים של שנות המאה הקודמת בצביונה ומלואה על אדמת הסלוים כנליציד, אחרי הקרע ה כעל פולין הרפובליקנית ותספח אל מדינות אוסטריא. חלוצי ההשכלה הראשונים היו: הירץ הומברס ידדו של בן מנחם ומורה בניו, המפקד מטעם הקיסר יוסף השני למפקח על בתי־הספח' שעמדו אז להוסד בעד בני ישראל בגליציה, — על ידו הטורים, אשר שלחו מארץ אשכנז להטיף לקח בבתי ספר ההם, ובראשם ילידי פולין, שנפשם חשקה בחבטה ודעת ואחרי בלותם משך זמן־מך, במסכת בן מנחם וחבריו שבו לארצם. אלה ואלה בקשו לתת מהלכים לההשכלה בקרב עמם ע״י ססרי־לטוד ומדעים, ערוכים בשפת עבר בסגנון נוח וקל. שניהם — הצירים הדיקנים׳ השלוחים מטעם הממשלה מעבר מזה, והבנים האובדים -כן נקרא ונחשב אז בעיני העם כל מי שהלך ברלינה לבקש *השכלה" שם — מעבר מזה, ר,ש כימו והעריבו לדבר באזני העם ולהוכיחם לדעת. כי כל בני ישראל בפולין המדינה, עם תועי לבב המה וכל מעשיהם ועלילותיהם מעשי פראים הם♦ ד,דבר הזה ועוד נשבות אחרות, אשר תתבררנה במרוצת דברינו, עוררו בלב העם רגש התמרמרות עזה נגד כל דבר הטבוע בחותם.אשכנזי* ונגד כל .האשכנזים״ — השם .אשכנזי* נהיה בפי העם בימים ההם, לשם תואר לכל דבר, אשר ראו בו נניד ליהדותם־הסולנית — ובכן נקעה נפש העם נם מעל ההשכלה. בכל זאת חוללה .ההשכלה הכרלינית בגליציה תנועה תרבותית וספרותית, אשר, לרגלי פעולת יום־*