Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1894-01-01 · חוברת ב · p. Seite 27

27 שאלת היהודים ופתרונה דור ופנוי אל נוי. מאהלי כזויי עם אל ארמנית מלכים, ונם לארצות מולדתם של מירב1 וגריגויר, לסינג ודוהם תכתת רגליה. הלאה הלאה תצעד העת בצעדי ענק, חוג המדעים ובינת האדם יתרחבו ויגדלו מיום ליום, התרבות תרב הלך וייב, הלך ונדל, ושאלת היהודים במקומה עומדת <* שאלה היא ותהי — לשאלה! ומה הנה יתר השאלות, כמו: שאלת המחיה והכלכלה, שאלת שיי־זכיות הנשים. שאלת שלום־המדינות=הסינים=הכושים אשר זה מקרוב כאו ועודן כמעט בחתוליהן לעמת הנודד הנצחי, ך,שכ הבא ביפים הזה, ההולך בלא כח לפני רודף, אשר נוו רסיף ורעוע ורוחו עוד לא חבלה ומבקש לו מקום מנוחה להניח עצמותיו אחרי מותו? . . . הנה בי כן — ישנה שאלת־היהודים בתבל, וכל הבוסר בהויתה הוא, כאשר הודה לי החכם האשכנזי 01(861 בפיו, כאילו כפר בשאלת התקונים בחברה. והשאלה הזאת לא תחדל מהיות שלטת באיץ בל עוד לא יחדל ריב ומשפט. דין ודברים על אדות זכיות האדם באשר הוא אדם ׳ כל עוד לא יננר קול האטת- והיושר הנטועים בלב האדם להכריע שנאת עריצים׳ כל עוד לא תקסוין עולתה פיה וממשלת און וכח לא תוסיף עוד לעשות שמות בארץ. מצב בני ישראל בחיים נבדל ומשונה במינו היא עד מאד. כאלפים שנה נולה העם הזה מעל אדמתו אל ארצות רנות ושונות. ובכל זאת עמד טעמו בו וריחו לא נמר, רוחו המיוחד לו לא שנה, תורותיו. חקותיו ומשפטיו עודם באמנה אתו כבימים מקדם, אף בי לא חדל מאז מעולם לקחת חבל בעבודת הרוח של יתר העמים ואתם נם יחד פעל ויעשה גדולות למען התפתחות האנושית והשתלמותה. עמנו עודני עומד באיתן תקפו, מבלי תת אזן קשבת לעצת מאשריו אשר ממנו יצאו יי אשר ייעצוהו כי יבחר בפות מחיים מרים כאלה, כי יחדל מהיות עם היה רק יקח לעצמו עטרת . עם היה י אשר עטרה כה התולדה את הרומאים והיונים חבריו בימים מקדם והוא, ישראל. לא יאבה ולא יוכל למות לשחת אף כי קצה בחיים; אבל נם לחיות לא יתנוהו. מצב הדברים כמו שהם יעורר מחשבות ויתן ענין לענות בו לא רק לנו בני העם הזה, כי אם נם ליחידי סגולה אנשי השם הגדולים בכל העמים. וכלן רואים אנחנו, כי רבים נתנו אל לבם לדרוש ולחקור אחרי מקור המחלה הנקראת .שאלת׳היהודים." ואחרי הסבות אשר חוללורז, גם לא ייעפו ולא ייגעו לבקש לה מזור ותרופה. והנה טבע הדבר מחייב, כי האיש אשר יקרב אל שאלה נכבדה ומסובכה כ״שאלת־היהודים* לפתור אותה, עליו ילהזד״ן בכל כלי נשק הרוח ולהיות הגון, מוכשר זמוכן לזה, הן שונה הוא העם הזה בדברי ימיו, בהלך רוחו׳ בהתפתחותו וסגולותיו, המיוחדות, ואין להטות עליו קו המשפט אשר בו ישפטו עמים אחרים. וכדי שלא להוציא משפט מעוקל דרושות לזה ידיעות רבות ועמוקות׳'רוח משפט חזק וכביר׳ ידיעה והכרה זכה וצלולה בהליכית התכל ותכונת בני האדם, ויותר מאלה בינה יתרה בכל המגלות והכחות, הנטיות והמגמות הנרדמים בחיק העם הזה ולדעת היטב שאיפת. העם הזה ודרכי חייו בכל פרטיהם ודקדוקיהם *) אחד רדם רוא י .1983 ז01ותי81חח1 ,זוןוח0)1ח8800 ז0(1 : *10י\0ווןוזז1ו0 •>!*1'1)>1(