Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1894-01-01 · חוברת ב · p. [Seite]

1 \ ש>.לת היהודים ופתרונה כספרי לירוא־בוליע ולמברוזו.; 806*1 18 11^״ '*.11111*11 *011161 0מ 18 6*1161י1׳ , הנזע הוא הכל; ואין אמת זולתו. " א. <ד ישראלי: טנקרד). ציר כית המחוקקים בממלכת אוסטריא, הפרופיסור 688״8 חוה את דעתר נאספה מדינית אחת׳ כי .שאלת היהודים איננה כמציאות כלל ורק בדמיון •סודה' אמנם כן הוא הדבר. בעיני איש העומד על מרומי ההשכלה האירופית. אשר תורת המוסר רק היא נר לרגליו ורק על פיה יצא ויבא. יחיה ויתהלך עלי אדמות, איש אשר התרבות והמדעים אינם אצלו טיח תפל מבחוץ, כי אם שרשו ע&ק ע&ק בלכו.— בעיני איש כזה אין כל שאלה הנוגעת ליהודים בפרט. שאלת היהודים הנה שאלת הנוגעת לתרבות, תקון־המדות והשכלה בכלל, שאלת המוסר והנימוס לכל המין האנוטי, ועל פי הפתרון אשר יתנו לה הננו מודדים את מדרנת המוסר והתרבות של העמים ההם, אשר נטל על היהודים לשבת בתוכם. א? כשפוך £011886811 בספרו ח06110ט1)£י1 10! סס £10116 את חמתו על השכלת . בני דורו וימתח עליה נזר דין קשה בהוכיחו לדעת, כי אמנם הרחיבה ההשכלה את צעדי בני האדם ותרומם את רוחם למעלה, אולם פעולתה על הלבבות לא היתת להיטיב ולהועיל — התקוממו עליו חכמים וסופרים רבים ויתנוהו לשתוק ולשנינה.- רוססא הורה לדעת כי רק בחיק הטבע ימצא הטוב והמועיל, האמת והיופי, והתרבות— טשחתה בה ובשקר יסודתה, כי תעקם את הלבבות ותשחת נפש ורוח — ויהי■ לקלסה בפי מקנאי קנאת החשכלה ויקראו אחריו מלא. ובכל זאת, מה עמקו מחשבותיו של רוססא הצרפתי ומה קרבו רעיונותיו אל האטת, תלמדנו לטדי — .שאלת היהודים*. שאלת העבדים חדלה אחרי מלחמות רבות אשר הסייאו בין אחים. גם שאלת ..קנין גוף האדם לצמיתת" הטבעה בנהרי נחלי דם. ושאלת־היד,ודים—"הנודד הנצחי ׳־ דזה. לא תמצא מניח ילא תוכל השקט, ימים על שנה תוסף לנוד ולנוע מר"* אל