Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1894-01-01 · חוברת ב · p. Seite 21

21 לעא טאלסטאי זהמותר ננזר מהם׳ נקרע קרע נתל שאינו מתאחר, לעולם. השר היושב ראשונה במלבית, בעל האוצרות ונשותיהם, — הגבוהים מעל גבוהים הללו מונים נמסםר אנש* הכרתם רה איזו עשרות בני אדם גבוהים כמותם והשאר — כאלו אינו. — ובמה לא ■ישוה המצב הרעוע הזה למצבו של החבוש שננזי מכל האדם אשר על סני האדמה זהוא מונה בין אנשי חברתו רק שנים שלשה שומרים השומרים את בית כלאו? — ולבסוף תנאי האושר החמישי — הוא בריאות הנוף ומיתה קלה בלי כל מכאובים •ייסורים נוראים. ומה הוא הדבר אשר תראו בחיינו בנוגע להתנאי האחרון הזה? השוו נא איזה עשיר ממוצע ואשתו לאיזה אבר ממוצע ואשתו ואז תראו ער כמה יעלו האחרונים על הראשונים במעלת אשרם, אז תראו כי הנמוך, האבר, הוא הנבוה , כי בריאות נוסו אינה צריכה בדיקה, והנמה, העשיר. הוא הנמוך, כי תמיד הוא חולה ימדוכא במכאובים. הזכירו נא לעצמכם את כל העשירים ונשותיהם הידועים לכם, העבירו אותם לפני ■עיני רוחכם. או אז תראו כי מרביתם חולים וחלשים. האיש שאינו מבלה כל ימיו ברפואות ובפזור כסף לרופאים בודד ומובדל הוא בקרב האסטנסים והמפונקים האלה כמו שנודד הוא במועדו, האיש החולה ונגוע כקרב מפלגת העוברים הברואים החיים על עבודתם. כל המאושרים המדומים האלה ׳ בלי כל יוצא מן הכלל, מתחילים חייהם בהשחתת הגוף בדרכים בלתי טבעיים׳ כמו מעשה ער ואונן ׳ שכנר היתה להם עבירה זו כעין אחד התנאים הטכעים של התפתחותם; כל האנשים האלה המה חסיי שדם ובכל ראשם קרחה בעורם בימי עלומיהם ׳ בשעה שבני גילם העובדים וד,עמלים הולכים ומגברים חילים. בלם נגועים וטעונים במחלות שונות■ גלויות ונסתרות, נקיות ונמבזות מיוב אכילה׳ זשתיה וזמה׳ ואם לא יעלה בידם למות בדמי ימיהם הרי הם מבלים את כל ימי חייהם ברפואות, בלי כל יכולת לענוד ולעשות דבר והרי הם חיים תמיד על חשבון אחרים. איכלים את בשרם ושותים את זיעתם של העובדים וו־,עמלים כל ימי חייהם. הביטו גא אל מיתתם: זה שם קץ לחייו בכדור עופרת, וזה יאבלנו הרקב נתקוף עליו מחלת הענבים. איש אחרי רעהו יאבדו לשמה של תורת החיים המזויפת, והמונים ד,טונים ימשכו אחריהם ובנפשות נענות על קדוש דעותיהן ד,*לבים הס לבקש מכאובים זיסורים בשביל עצמם, איש אחר רעהו יושלכו תחת אופני טרכבתיו של האליל הזה : הט־כנה עיברת׳ דומסת את החיים, וקרבנות אחרות חדשות מתאנחות, קורעות שמים בקולן. — ומשליכות את עצמן תחת המרכבה!* . . . ד. הרי לפניכם, קוראי החביבים, תמונה איומה מעשה ידי ציר נפלא• תקותי תאמצני בי נם על פי העתקתי הדלה הזאת תבינו היטב את הרבי שחפץ טאלסטאי להגיד: מעבר טזד, אושר אמתי בביתו הנמוך של האבר הפשוט אשר ההשכלה הכללית לא ד,ניעה אליו. ומעבר מזה איד ונכר, רעה ופגע בביתו הבנוי כמו רמים של בן העולם ד,עליון אשר על ברכי ההשכלה נולד ונתחנך. ההשכלה או. כמו שאנחנו רגילים לקרוא לה< ההתפתחות, לא תניא לנו שום תועלת ולא עיד אלא שתמעט עיד את