Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1894-01-01 · חוברת ב · p. Seite 19

19 לעא טאלסטאי דזשב האדם. את חסרון הדברים האלה לאסון ורעה גדולה; החבושים בכית האסורים חשים היטב ב5םשם טה רב כחו של המחסור הזה. אטנם הביטו נא להאנש־ם החיים ־על סי תורת החיים השוררת עתה בעולם וטה תחזו בהם? כל סד. שמדרגתם גבוהה •יותר בחיים. בה במדה יחסר לרם תנאי האושר אשר עליו אנו דנים• כל טה שיגבה האושר שהשיגו בחיים. בה במדד. תקטן יכלתם להתענג על מאור פני השמש. לא יראו לא את היער בנאון הדרתו׳ לא את השדות בשלל צבעם ולא את בעלי החי הכיתים והמדברים. נקרב האנשים האלה יש רבים טאד׳ — כמעט כל הנשים. — אשר עד זקנה ועד שיבה יראו רק פעם אחת או שתים את אור הבקר ואת השמש בעת זריחתה, ומעולמם לא ראו את היער ואת השדה באופן אחר חוץ מבעד החלון אשר בכרכרה או בעגלת מרכבת הברזל, ומלבד שלא זרעו ולא נטעו מאומה, לא גדלו בכל ימי חייהם סוס או פרה אף לא תרנגולת אחת, אלא שאין להם גם שום מושג וידיעה איך יולדו. יגדלו ויחיו בעלי החיים. האנשים'הללו רואים רק את כל מיני הארג, אבנים׳ עצים שידי האדם יגעו בהם ושבללואיתם ונם את הדברים האלה ■לא יראו בפני אור השמש, האור הטבעי היחידי שבעולם, אלא בפני המאורות חמלאבותים; שומעים הם רק את הקולות היוצאים מן המכונות, הכרכרות׳ כלי התותח. מכונות השירה והזמרה; לאפם יגיע רק ריח הטבק וסמי־הבשם המלאים אלכוהול; תחת רגליהם — מרבדים ומיני עצים מהוקצעים; אוכלים הם מפני קלקול קינתם על ם• הר1ב מיני מאכלים גרועים ומעופשים. וגם נסיעותיהם ממקום למקום לא תמלאינה את חסרונם׳ חסרון החופש והדרור, חסרון ההתחברות אל הטבע החי, יען בי רם נוסעים תמיד חבושים בארגזים ומהודקים בהם. וגם בצאתם לגור בנאות דשא נם שם המרבדים ההם עצמם תחת רגליהם, נם שם יחכו להם מכסי החלונות המסתירים מהם את אור פני השמש, גם שם מוקפים הם מכל צר במשרתים, רכבים, שוערים. שאינם מניחים להם להתחבר התחברות בלתי אמצעית אל הטבע החי מקור האושר והעונג האמתי. ־בכל מקום שהם ,. יחסר להם ׳ כלכל החבושים בבית האסורים ׳ תנאי האושר הזה. כד,חבושים הללו השמחים מאד על כל ירק דשא הגדל בחצר בית הסהר, על השממית •והעכבר המנקר בחורי העפר, כך ישמחו נם האנשים האלה על איזה צמח נובל הגדל בהדרם וימצאו חפץ באיזה כלב, קוף ואנדרפתא. אשר גם אותם סוף סוף לא יגדלו הם עצמם אלא אחרים העושים את רצונם. תנא• האושר השני שאין כל חולק עליו — הוא העבודה, עבודה חביבה לנו הנעשית ברצון הטוב ולא באונס; עבודה גופנית > כלומר עבודת) הידים המחזקת את הנוף, המעוררת את תאות האכילה והמפלת על האדם שינה בריאה שיש בה מנוחה. ■והנה גם בזה כל מה שיגדל אושר האדם, אשר תורת החיים קראתהו אושי. בר. בסדר, ירחק האדם נם מתנאי האושר הזה. כל מאושרי החיים. פקידי המלוכה ואילי הכסף. או שאין להם. כלהחבושים בכית האסורים, שום עבודה ומבלי הועיל הם נלחמים תמיד במחלותיהם ומכאוביהם השונים, התוקפים עליהם מפני חסרון עבודה כופנית, ועוד יותר מזה המלחמה שהם קושרים תמיד על השממון.והשעמום הנוברים עליהם ומדכאים אותם תחתיהם לא תביא• להם שום תועלת (יען כי העבודה משטחת את הנפש רק בשעה שיש בה איזו נחיצות ודאית) או שהם עסוקים תמיד כעבודה השגיאה לחם מאד, כמו השלחנים והקטגורים ודומיהם. (הרגי אומר •עבורה שגיאה- ■יען כי מעולמי לא ראיתי עוד שום אחד מהס אשר יחבב את מלאכתו, יתפאר בה *2